בננות - בלוגים / / גלובאליות משפחתית לא מושגת
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

גלובאליות משפחתית לא מושגת

 

 

 

אם שופטים את העולם על פי ההיסטוריה המשפחתית שלי ושל בעלי הרי שכנראה 'הגויים' בסתר ליבם לא אוהבים יהודים.

אתחיל מהתחלה .

סבתי גרציאלה היא הגיורת היחידה במשפחתה .הוריה לא שמחו על נשואיה למי שלמד רבנות ושמר מצוות , ולכן החרימו אותה עד לידתה של אימי המתוקה. אז מול תלתליה הזהובים של התינוקת החביבה הם נשברו ונכנעו.

אימי גדלה ועלתה לארץ. תמיד שמרנו קשר קרוב עם עברה. במשך שנים ארוכות גדלתי על ברכיה של דודתי לטיציה אותה כינינו ' בומבה' . לטיציה אינה יהודיה אך הדבר מעולם לא הטריד אותי כילדה.

לטיציה נהגה לגפף  אותי ארוכות להושיב אותי על ברכיה ושערה השחור תמיד הדיף ניחוח של בושם קל . הפגישות בינינו התקימו  כשנסעתי ללוקסמבורג  .

לטיציה מעולם לא בקרה בארץ.

תאמר שלא הייתה עשירה.

אכן , כן. עשירה היא לא הייתה. 

אולם גם כשגרציאלה הציאה לה שתשלם  עבור כרטיס טיסה לשתיהן , לטיציה עמדה בסירובה.
לא ולא.

ניסיתי לברר מדוע . גרציאלה האהובה אמרה שזה משום שלטיציה סבורה שבמדינת היהודים חיים ברברים.

אמרה ולא יספה.

גם בנותיה האהובות של לטיציה : סוניה ואיזבל מעולם לא בקרו כאן.

תאמר שאיזבל עברה מספר נפילות כלכליות קשות וחייה עם פינו בעלה היו מצערים .נכון.  אך סוניה בקרה בכל העולם, לפני כשנה היא בילתה בשארם , השתזפה, ומאיתנו התעלמה.

אולם תמיד שנפגשים חיבוקים ונישוקים.
" למה אינכן מבקרות?" אין תשובה.

מצד בעלי שאביו לא יהודי המצב קשה יותר.

את אחיו הקטן כלל איני מכירה. 

פעם אחת כשנסעתי להולנד הרמתי אליו טלפון הוא היה אדיב אך טען שהוא עומד לפני נסיעה לתורכיה ועסוק בהכנות.

" אוי תורכיה כה קרובה אז אולי תבקר את..( בעלי) שנשאר בארץ" .

התחמקויות , התנצלויות וסוף דבר.

מי הוא הברנש הזה , אחיו של בעלי, איני יודעת, הוא לא חי כיהודי, אך מי אנו שנשפוט. אך הוא כן שופט אותנו לצערי.
עם שאר האחים המצב מעט יותר טוב אך לא מזהיר. כשבעלי חלה מאד הם סרבו לתת לו הלוואה ובכלל עצם הבחירה התמוהה שלו לחיות כיהודי מעלה שם המון גבות.

קודם הוא ספג דחיה לא מדוברת מצד אביו ואז הצטרפה כל החבורה.

עם אחותו המצב עדין משופר ,אולם לה יש המון טענות על מה שישראל עושה לפלשתינאים.

זאת כמובן לא אשמתה היא ניזונה מהתקשורת שם שעושה על ארץ היהודים חגיגה. הכל מאד חד- צדדי ולה כבר יש הרצאות שלמות אותן היא משמיעה באוזנינו הכרויות.
מה שכן, ממהתנתקות היא הזדעזעה.
גם את זה הראו בהולנד בהבלטה למען יראו וייראו מה היהודים עושים לבני עמם עצמם.
טוב לא יצאנו מהסיפור הזה.

חברו הטוב ביותר של בעלי שגדל איתו מגיל שש ניתק  עימו כל קשר.

" מה אתה עושה שם? כאן יכולת להיות אומן גדול ," אמר לפני שנים ונעלם.
פעם ישבנו כולנו בסלון המרווח  של אחיו של בעלי ( זה שעוד מדבר איתנו).

ביתו הבכורה אסתר פצחה במונולוג לא ברור אודות זיקתה לשורשיה היהודיים וכך אמרה:" אני למרות שיש לי אבא יהודי אני לא רודפת כסף כמו כל היהודים, לפעמים שאני יושבת עם חברים ואנחנו צוחקים על זה.."
על מה בדיוק?

נמקי פרטי.

אותה אסתר התחתנה עם גברבר עשיר ( היא לא רדפה כסף?) בו בגדה ברוב תפארה. אך זה כבר סיפור לטלנובלה אחרת.
בכל אופן חייה עם בעלה הראשון היו נוחים מאד . הייתה רק בעיה אחת : בעלה סירב  לאפשר לה לבקר אותנו.
להפתעתינו היא צייתה.
להווי ידועה שכשהתחשק לה לטעום מעדן אחר, שזה לא הוא גופא, היא לא היססה.
אולם במקרה שלנו היא התגלתה כעושת רצון בעלה.

יש גם את האחיינים שכן מבקרים כאן מידי פעם כי שורשיהם היהודים מטרידים אותם. כך שאיני מכלילה.

אך בגדול זה המצב.

אולי זה הכל בגלל ההיסטוריה הצלבנית שנושפת בעורפם ,אני כבר לא כל כך מבינה.

קרוב משפחה אחר שלנו ( יהודי לשם שינוי) עושה עסקים עם סוחרים מסין.

יש לו איתם קשרי ידידות ואחווה.
ממש אהבה.

אז אולי אם אנחנו היהודים רוצים למצוא משהו מהגלובליות הנעימה ,צריך לנדוד עד לסין.
 
ורק שלא נקלקל את קשרינו איתם בגלל שאנו גוזרים על בני עמם  חיי ניצול ועינויים. כל זאת במסגרת העסקתם כאן כעובדים זרים.

מי אמר שאנחנו לגמרי נקיים?

 

 

 

8 תגובות

  1. זה עצוב כשזה בתוך המשפחה. גם אני מכירה גרים שהמשפחה דוחה אותם, וגם בחברה היהודית קשה להם.

    יש הרבה אנשים שהם לא שם ולא כאן, תמיד קרועים בתוך עצמם. והקרע בין יהודים וגויים הוא החזק ביותר, למרות שרבים אינם רוצים לראות אותו.

    • לא רק גרים ענת, בעלי יהודי , אביו גוי.

      לכן איני ממליצה על נשואי התערובת הללו כי בסופו של דבר לא הכל 'אהבה'.

      וכן הגויים לא אוהבים יהודים ומשום מה קשה לנו לקבל את זה .

      • לא הכל אהבה אבל גם כשמוותרים על אהבה בגלל ההבדלים זה צער גדול.

        • באמת צער, אך אם רוצים גם ילדים עדיף לותר על זה.
          ואני מדברת על כך שהכרתי הרבה ילדים להורים מעורבים וזה סחב המון בעיות זהות שקשה להתגבר עליהן.

  2. אביטל, לא בטוח שזה בגלל היהדות דווקא, המשפחות כפי שתארת אותן נשמעות קומבינציה של אנשים מסובכים ובעלי נפש מסוכסכת עם עצמה.
    יתכן שאתם רק סופגים את הסכסוך הפנימי שלהם.
    ובכל מקרה, לא נעימה הרגשת ה"יתמות" הזו מקווה שהמסגרת הדתית מספקת לכם קהילה יותר חמה ואיכפתית. קהילה וחברים הם לפעמים יותר ממשפחת קשר דם.

    • נכון שרית, את צודקת, אולם הסכסוך הנפשי הוא תוצאה של זהות דתית שכנראה האדם צריך בחייו.
      אחייו של בעלי התחתנו עם נשים לא יהודיות ובעלי הפך ליהודי מאמין וזה גרם להם להמון סכסוכים פנימים.
      שיצאו כנגדו.
      סבתי התגיירה ואחיה ואחיותיה לא והתוצאה שהם מעולם לא בקרו כאן.
      אז יש סיבה ותוצאה.
      ובאמת יש הרבה יופי בעולם הדתי .
      וכשאתה טובע יש משהו מן הקהילתיות שמקשיב .

  3. חני ליבנה

    אביטל, הספור המשפחתי שלך מרתק, גם דרך התאור, חומר לרומן

    • תודה חני, ובכלל ..אולי תייעצי מה עושים איתי?אני מתחילה המון רומנים בשנה האחרונה ואחרי 4 פרקים בממוצע מפסיקה לכתוב?

השאר תגובה ל אביטל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת