בננות - בלוגים / / זמן סליחות -יחס התנועה הציונית ליהדות לפני ואחרי קום המדינה
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

זמן סליחות -יחס התנועה הציונית ליהדות לפני ואחרי קום המדינה

 

 

 

 

 

הפוסט מוקדש לד"ר דרור גרין שבזכותו הדברים נכתבים .

שנה טובה לכולנו .
================================================================

פעולותיה ההסברתיות של התנועה הציונית בראשית דרכה היו בעיקר במישור התעמולתי בו ניתן להוגיה לבטא את דעותיהם , ואלה מצידם לא הסתירו את הסתיגותם מן היהדות.

בורכוב: אי אפשר שאדם בריא בנפשו ישאל במה אנחנו יהודים , או מפני מה עלינו להשאר יהודים , כמו שאי אפשר הדבר שבמוחו של אדם בריא ובגופו תישאל השאלה מפני מה עלינו לחיות. צריך להבריא את השואל כדי שלא תקבענה במוחו שאלות כאלו.( "השלח ", כרך י"ד, עמ" 97) 

חיים גרינברג ( ראש המחלקה לתרבות בסוכנות היהודית, וחבר בהנהלתה) : אם אנחנו
 אומרים " קהילה יהודית" הננו מתכונים לדבר פשוט : לרוב יהודי , לאחר שתוקם הקהיליה אייעץ לחברי היהודים להשמיט את התואר " יהודית". ( מתוך עדותו לפני ועדת החקירה האנגלו- אמריקנית לעניני ארץ ישראל 1946 ." ועדת החקירה האנגלו אמריקנית לעניני ארץ ישראל" , כרך ראשון . עמ" 105 הוצ" ליינמן , תל- אביב , תש"ו) 

התבטאיות אלה ורבות שכמותן הן שהובילו את התנועה הציונית מראשית היווסדה.

בין היתר קיבלו אנשי "ההגנה"   ששמשו כשליחי הארגון להצלת יהודים באירופה, הוראות מפורשות לא להעלות יהודים חרדים ארצה .

כך מספר יגאל בן דוד ( סא"ל לשעבר) :" את חטאי אני מזכיר היום . בהיותי בן שבע עשרה הגיעו ארצה ידיעות על השמדת יהודי אירופה . התנדבתי לצבא האנגלי כדי לקחת חלק במלחמה בנאצים ובעיקר כדי להציל יהודים . בתום המלחמה נשארתי באירופה, בפקודת" ההגנה" , כדי לאתר ולהציל יהודים ולהעלותם לארץ ישראל . מאחר והעליה סתרה את מדיניות " הספר הלבן" ערקנו מהצבא האנגלי . בתוך הפעילות החשובה באירופה, העברנו כחצי מיליון יהודים ממזרח אירופה למערבה , וזכינו להעלות מאה אלף יהודים. באחד הימים הופיעה בפנינו קבוצת חרדים מהונגריה , שאף היא בקשה לעלות לארץ ישראל. קבלתי פקודה חמורה לא לאפשר להם לעלות ארצה . לצורך הענין, נשלח אלי שליח מהמפקדה של המוסד בפריז. במשך כל הלילה הוא עבד לשכנע אותי שיהודים חרדים אינם רצוים בארץ ישראל ועדיף שימותו בהונגריה.( יתד נאמן , ט"ז בתמוז , התשנ"ח ).

                       
                                     פרשת ילדי טהרן 

לקראת סוף התש"ב נתלקטו בפרס ילדים ונערים יהודים רבים שנמלטו מפני חרב הצורר הנאצי .
רוב רובם של הילדים השתייך למחנה" אגודת ישראל. הממשלה הפולנית היא זאת שדאגה למחסורם.
 
סמוך לכך התקבלה הוראה מלונדון שלא לעשות שום פעולות מיסינריות ולסייע להם מבלי לנסות להשפיע במובן הדתי.
אולם את מה שלא עשה המיסיון עשו אנשי " הסוכנות היהודית"שלקחו את הפקוח על הילדים.

המחנה המיוחד הוקם באלול התש"ב . בליל ראש השנה הופסקה תפילת הערבית של הילדים לקראת מסיבה לכבוד החג. במהלך המסיבה עשנו המדריכים ( היה זה ראש השנה שחל בשבת) לתפילת השחרית הורשו הילדים להכנס רק בתשע , כשהמדריכים אוסרים עליהם להכנס אל בית הכנסת ולשמוע את תקיעות השופר. 
ביום כיפור אחרי תפילת " כל נדרי" פקד המפקח דוד לוינברג( איש השומר הצעיר) " ילדים לאכול" כל המדריכים פתחו את החלונות לרווחה , וערכו סעודה לעיניי הילדים.
למחרת הוסעו הילדים העירה לבית הכנסת כדי לעורר את רחמי עשירי טהרן . ילד שביקש להשאר לתפילת " יזכור" כדי להזכיר את נשמת הוריו הוכה על ידי המדריך והוצא בכח מבית הכנסת.
בסוכות לא הורשו הילדים ללכת לתפילה ואולצו לוותר על אתרוג. בשמחת תורה אורגן נשף ובו חולק לילדים לחם מרוח בחמאת חזיר . 

ילדים בני שבע אולצו לאכול בגילוי ראש, פאותיהם נגזזו, ואסור היה ללמדם שום דבר שקשור לתורה ודת .( מתוך " ילדי טהרן מאשימים" משה שנפלד , ירושלים, תשנ"ד ).

למרות שהפרשה עוררה הד רחב בעולם היהודי , לא הייתה זאת הפרשה היחידה והדבר חזר על עצמו גם כלפי עולים אחרים שהגיעו אחרי קום המדינה. 
המדינה הציונית הצעירה הייתה זקוקה לכמה שיותר יהודים שיעלו לארץ ויצרו בה רוב יהודי והדבר היה אפשרי רק על ידי העלאתם של יהודי ארצות המזרח שהיו ברובם שומרי תורה ומצוות ולכל הפחות מכבדי מסורת.גם כאן חזרה תופעת גזיזת פיאות, החרמת תפילין , אי מתן עבודה למי של הסכים לשלוח את ילדיו למוסדות החינוך "הממלכתים"  ורצה למוסרם למוסדות " המזרחי" וכל שכן" לאגודת ישראל". השיטה הייתה ניתוק הילדים מהוריהם וחינוכם מחדש על פי תורות המערב , על מנת לשרש מהם את יהדותם , ותרבותם המזרחית. 

"   עם הקמת המדינה , קבעה לעצמה מערכת הגדרה שהכתיבה את דרכנו לאמר :" אנחנו איננו מתעסקים עם דור המדבר! כלומר, ההורים הם אבודים , וכמו "דור המדבר" הם ימותו בדרך , ואנחנו נעצב את הילדים ברוחנו! ההורים הם שונים , גלותים, נושאים אתם  תרבות שאנחנו מתכונים לשנות אותה. המורים לא היססו לבטא את הדברים . התפיסה של בית הספר הייתה בית יתומים גדול! המערכת של החינוך הממלכתי תפקדה ללא הבנה , ללא הכרה וללא ידיעה בקיומו של הבית, ובקיומם של ההורים"
(מנכ"ל משרד החינוך, אליעזר שמואלי)

כלומר מדינת ישראל לא קיימה את מה שהכריזו ראשיה בהכרזת העצמאות כי" מדינת ישראל תבטיח חופש דת, חינוך ותרבות" אלא פעלה במכוון על מנת לעקור יהודים מיהדותם , דבר שעומד בסתירה מוחלטת לעצם ההגדרה " מדינה יהודית" ואפילו להגדרה " מדינה דמוקרטית".

לפעולות אלה השפעה ישירה גם בימינו .כך חונכו ומחונכים רוב יהודי המזרח שהועברו על דתם לאמונה מפוקפקת בבורא עולם , את התורה ילמדו כקובץ אגדות עם עתיקות שכל קשר בינן לבין המציאות מקרי בהחלט והכל בחסות משרד החינוך" היהודי" שתכנן את מהלכי המהפך הזה היטב.   

—————————————————————————-

                      כל הזכויות שמורות ליואל אלנתן שהעלה את הדברים בכתב 
                       בספרו: דת הציונות

 

 

 

 

 

11 תגובות

  1. חלק מהדברים, בהנחה שהם נכונים כמובן, נשמע פתולוגי. ואולי אפשר להבין ולתרץ את הפתולוגיה הזו על רקע השואה שהצמיחה אותה. אינני יודעת, רק הרהרתי בקול רם.

    שנה טובה, אביטל

    • אני משערת ששנות הגלות גרמו לאותם יהודים, לרצות להיות חופשים ולא מושפלים, קוצנים וחוצפנים וכל אותן "מעלות" ידועות שחיות בקרבו כיום.

      את זה הם פשוט כפו על רוב שחשב אחרת, וגם מנעו מחלקו חיים.
      יש לי עוד ספרים ובהם מסמכים ברורים.
      והציטוטים שהובאו נכתבו בספרים של "ההוגים" ידועים והם לא מזויפים.
      המידע הזה מוחבא מעצם היותו מסוכן לממשלות ישראל לדורותיהן .

      אבל לאור המצב המגוחך שנוצר שבו כולנו שונאים את כולנו הייתי חיבת להעלותו.

      תודה שקראת.
      שנה טובה!

      • הציונות חטאה לא מעט כלפי בניה – בדרך לנס שיבת ישראל לארצו נעשו טעויות קשות. מעניין שכמו תמיד יכולת הפעולה, היצירה, ההתחדשות וההגות קמו לו לעם היהודי מהחילונים דווקא.
        היהדות הדתית או שהיא נגררת, או שהיא נזכרת מאוחר או שהיא מתעלמת מהימים בהם הגדיל ה" לעשות עמנו.
        אגב- במקום פלגיאטים שכאלה כדאי לקרוא את ספרה המזעזע אך המצוין של פרופ" דינה פורת "הנהגה במלכוד".
        ולגבי רוח הדברים כבר אמרו חז"ל – שאין בעל הנס מכיר בנסו.
        שנה טובה.

        • זהו מיכל, שאיני יודעת אם זה באמת נס!

          טעות ועוול ומחיקת היהדות השורשית ולאחריה כבר הכל יכול לקרות.

          אני לא תומכת בכל מיני מהלכים של התישבות ואוליבאמת עשקנו אדמות לנו, הכרזנו על מדינה בטרם עת ובכך הפכנו את הערבים שלא שנאו אותנו לאובינו המושבעים. אך ברור לי שכיום מסוכן להוריד אותן( התנחלויות) ומשום מה אותה שנאה קדומה מחלחלת אף כאן והמתנחל הוא תמיד " דתי פאנט קיצוני" לא משנה אם ילדו נדקר נשרףוכ"ו.

          המדינה קמה על שנאת דתיים ודת, קודם ניצלו את הציונות הדתית לישב את הארץ ואז הם נזרקו לכלבים אחרי ההתנתקות.

          והחרדים והדתיים נגררים או הופכים לאלימים, מהלכים משמעותים לשינוי התדמית הזאת לא נעשו.

          אז כותבים.
          שנה טובה!

          • אביטל – באמת חבל שאיננו יכולים להמשיך ולחגוג במחנות העקורים בגרמניה – היתה זו תקופה נפלאה שחבל שסתיימה.
            עדיף גם שהיינו מאבדים לנצח את יהדות בריה"מ לשעבר שהייתה מתבוללת לחלוטין במקרה הטוב, או ממשיכה לסבול מפגיעת האנטישמיות במקרה הרע.
            קרוב לודאי שתמיכת המדינה בעולם הישיבות – תמיכה שלא היה לה מעולם אח ורע – בכל פולין הגדולה היו מעט מאוד תלמידי חכמים (ואולי בגלל זה הם היו באמת חכמים) ושאפשרה לעולם החסידי והליטאי להתאושש מהשריפה הגדולה – כל זה ודאי שלא היה קורה אלמלא קמה לה הישות הציונית הרשעה שעמדה עלינו לכלותנו.
            במחשבה נוספת עשרות אלפי יהודי פולין שנמלטו ממנה בשנות ה-60 המאוחרות בשל גל הרדיפות האנטישמי והגיעו לכאן וזה חבל מאוד. כמה נפלא לסבול מקצת אנטישמיות, שיש איזה צורר מקומי, שאפשר להסתפק באיזו חתיכת דג מלוח משבת לשבת וביום חמישי בלילה לשלוח את הילדים לחזר על הפתחים ולקבץ נדבות – זה הרבה יותר טוב מקצבאות ילדים למשל, או מטיפת חלב, לבטח טוב מעולם הרשע שיסדו כאן נשות הדסה – עולמה של הרפואה המודרנית שקמה בספר המדבר, על הר הצופים. עדיף להיות שוליה לסנדלר בורשה תמורת פרוסת לחם ליום, להתחיל לעבוד בגיל 9 – מי צריך את מכון ויצמן? סתם כפירה. יותר טוב שיצאו לעבוד מורעבים בגיל ביה"ס.שיסבלו מרככת, שילכו יחפים כי אין נעליים, שירקיבו שיניהם מרוב עוני. שיחפשו איך הלתפרנס בתחום המושב, עד הפוגרום הבא.
            נו באמת.

          • מיכל יקרה, אני מאמינה שלא הבנת את רוח דבריה של אביטל. היא בוודאי רחוקה מן הרעיונות הבלתי נסבלים האלה. שנה טובה

          • מיכל ליבי עם כאבךואיתך, אך לצערי נעשו טעיות קשות שהפכו אותנו לשונאים את עצמינו, רחוקים ממהותינו ובפרספקטיבה היסטורית יכול להיות שלא נשרוד מספיק זמן בגללן.

            אני סומכת על בורא עולם ותפילות ולא על ראשי הממשלות לדורותיהם , במיוחד לא בתקופה הזאת,אם שרדנו אלפיים שנה זה בגלל נשות הדסה? צבא? לא! זה בזכות אמונה ! אז איך העיזו לחשוב שאפשר לעקר אותה ולמחוק אותה מדורות שלמים ואנחנו נבלענו בתוך המחיקה זאת .

            גבריאלה מתוקה תודה על הבנתך.
            ולשתיכן, שנה טובה!

          • אביטל זה איננו רק כאב – מדובר פה על הכללות ובורות – התנועה הציונית למן ימי הרצל ראתה עצמה כמחוייבת, כשייכת וכמשרתת של העם היהודי.
            שרדנו בחסדי ה" ואבדנו רבים בדרך – ולכן תגובתי הנלעגת – האם כך ראוי להמשיך ולשמר את עצמנו? כשאלפים ממירים את דתם מיאוש? נטבחים? חיים בעוני ובבורות מחפירה (גם בורות תורנית – בין יהודי העיירות היו כאלה שלא ידעו צורת אות – שלא יספרו לך על העולם היהודי הנפלא. גם במזרח אירופה וגם במגרב).

            האם נשרוד? בודאי שכן. יש לנו בררה?
            האם המדינה הציונית תשרוד? – היא לא תוכל לשרוד אם כולם יטילו בכך ספק, בזה אין לי ספק…

            ושוב – היחס של הציונות (והתנועות המגוונות שהכילו את התנועה הציונית – גם בתוך תנועות הפועלים המגוון רב) ליהדות המסורתית הוא מורכב, לפעמים קשה ובעייתי, לפעמים מעורר השראה ולפעמים דוחה.
            להכליל את הכל ולהתעלם מהתנאים ההיסטוריים בהם נעשו הדברים זהו חטא . כשדינה פורת כתבה את "הנהגה במלכוד" היא תארה דברים איומים, אבל היתה מודעת למלכוד.
            אותו פלגיאט (דוחה, אם יורשה לי) שהבאת כאן כתוב ביד גסה ובלב גס ממנו – בלי יכולת היסטוריונית מינימאלית.
            על-מנת לומר משהו בעניין צריך – וסליחה על ההתנשאות המשתמעת – לשבת וללמוד – גם על יחסן של תנועות הציונים ליהדות, גם על מאורעותיהם בזמן השואה וגם על קליטת האלפים עם קום המדינה.
            אני מודאגת ממצבה הציוני, הערכי והיהודי של המדינה הזו – שלא יהיו לך ספקות. גוש קטיף וחורבנו איומים בעיני לא רק בגלל האיוולת הפוליטית, הציונית, האסטרטגית והמוסרית שבדבר – אלא בעיקר מהקלות בה מגויסת המדינה, פסיכולוגיה, אנשי המוסר כביכול שלה (דוגמת המכון לדמוקרטיה – מכון שכדוגמתו נמצא ברפובליקות העממיות) ופוליטרוקי החינוך הצבאי שלה למעשה שכזה, ללא דיון, בהתלהבות חולנית (וכן, הייתי אומרת את אותו הדבר לו היהו אלה ערבים), כמעט בסדיזם ובשמחה נוראה לאיד. כל אלה מדאיגים אותי.
            ועדיין יש לה למציאות כמה פנים – המדינה הציונית היא כרגע הרע במיעוטו – רע ומר הרבה יותר בלעדיה.
            ועדיין צריך לעמול על פניה האנושיות, המוסריות והיהודיות וזה מפעל משותף לכל מי שמזדהה כציוני – ימין ושמאל, כך אני לפחות מקווה.
            שנה טובה לך וליקירייך.

          • אשתדל לחפש את הספר, זה אולי פליגיאט כפי שאת מכנה אותו, אך הוא עורר אותי למחשבה, מסונת יותר התקשורת בימינו שלא מעוררת רק מדיחה ומשניאה, חשבתי רבות איך הגענו למצב האיום הזה, והספר הבהיר לי שהשורש והבניה הורו על שנאה דתית, אז שונאים דתים לאומים כי הם מתנחלים, חרדים כי הם לא מקבלים את המדינה וכפייתים( מה עם הכפיה הנגדית שנעשתה ממנה מתעלמים, וכמובן חוזרים בתשובה כי הם מסכנים שחיפשו על מה להשען וכדומה, יש רק ציבור אחד נאור.

            מי שגאון בפוסקים ראשונים אחרונים שווה ל..

            יש רק סוג אחד של גאונות.

            ובאמת אמשיך להתעניין בנושא הסבוך הזה שיש לו פנים רבות , ושנה טובה לך וליקיריך.

          • מפחיד להגיב למה שכתבת והוא ידוע ומפורט בספרים רבים. מי שקרא רק מה שמשרד החינוך האכיל אותנו בילדותינו נשאר בור לגבי הדברים שברקע ההיסטורי. לא גלויים לאזרח כתבי הרצל לפני הצנזורה ודברי בן גוריון וחיים ויצמן לגבי הנהרגים בשואה והזקנים בגולה. אפילו דברי אלתרמן הנוקבים שפורסמו בטור השביעי ואני אביאם כאן בעתיד או במאמר נרחב – לא יאמינו הקוראים למשמע אוזניהם. ומי שיחשוף זאת יקראו לו: בוּר…

          • נכון יוסף מפחיד! אני חוקרת את הנושא ובהרחבה , מה שהאכילו את כולנו כשהיינו בצד השני ובמשך שנים ארוכות ויגעות, אני בטוחה שהקוראים עדין לא עיכלו מה שכתוב כאן בכלל, אבל צריך לדבר ולומר כי על הבסיס הזה נולדה שנאה לדת וגזענות חסרת פרופורציה כלפי הציבור הדתי- חרדי, גזענות שאין לה אח ורע בעולם בהתחשב בזה שרק בזכות שיוכינו הדתי אנחנו כאן, אי אפשר להדחיק את זה!

            גמר חתימה טובה.

השאר תגובה ל אביטל מהבלוג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת