בננות - בלוגים / / על כל שמצפה כבר להאיר
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

על כל שמצפה כבר להאיר

 

 

כל חזרתי בתשובה הייתה מלווה על ידי גורמים חרדים ומין הסתם החרדים שפגשתי היו טובי לב ונעימים, חכמים ומבריקים, מפולפלים ומכניסי אורחים, אנשי חסד חסרי פשרות. רובם עבדו ובתחום החזרה בתשובה, לעיתים ולאחרונה זה לצערי הפך להרגל במחוזם, הם נאלצו לצפות עד בוש עד לתשלום משכורתם שלא הופקדה  בזמן, ובכל זאת לא זלזלו לרגע במלאכתם. כל זאת בשל  תחושת השליחות שפיעמה בליבם. מסירות נפש, נקרא לזה. 

הרבה בשל קשר שיצרתי איתם, וגם בגלל מורשתי, הניצוץ הוצת, והוא  בהחלט דירבן אותי ללכת לשם, לאיפה שהם. הרמב"ם כותב שחוזר בתשובה מחפש את הקיצוני שבקיצוני על מנת לא להצטנן שנית, כי הוא מגיע מכלום אל אור שהוא אין סוף, ההתאזנות קשה. כל כך הרבה אור, ולא מספיק כלים. 
הם ירדו בהדרגה. 
……
כי אחר כך היו כל מיני תקופות גילינו בני ברק אחרת, פחות נעימה ושוחרת טוב. בתוך כל זה היו גם מפגשים עם גורמים דתיים לאומים, לעיתים הם היו נעימים ומשיבי נפש, לעיתים פחות.

בשיחות שיצא לנו לנהל בארבע עיניים, ולעיתים יותר מזה, תמיד השכלתי לדווח איך יצא שאפילו בלי מקלט דולק ופעיל, כזה שמתחזה לזה שמעביר לך את המציאות בלי ליפות,  כן אז בימי ההתנתקות המבעיתה, התמוטטתי מול שולחן האוכל כי הצטברה בי  הזדהות עצומה , שתבעה רק טוב עבורי, עבורם, שלא סבלה את הפירוד הממשמש ובא, בכיתי כמו מוטרפת, מודה, כאילו ידעתי, ואני אינטואיטיבית וחדה, שלאנשים הללו צפוי גורל נורא. בתוכי כעסתי על כך שהחרדים כאילו הפנו להם עורף, הגב הצונן הופנה. זה לא הי ה רק במישור הפוליטי, הקרע שהם חוו היה אף היה נפשי.

שום עצרת תפילה המונית לא התקימה אז-  מאז , על מנת לבקש עליהם רחמים, על מנת שהנה שגם הם יזכו לבנות בית, דברים פעוטים שמחברים בין אנשים. אני רואה אותך, אני שם עבורך – כמו עבורי.
            …..

ובאשר לחילונים מהם הגעתי, להם שמורה אהדתי המידית, הרבה בשל כל הזרימה הזו, שהיא סוג של להיט מפמפם , על הפגנת הגישה היותר יצירתית אל החיים,  על היציאה אל המרבץ המאפשר, המדברר.  

               …….
בתחילת התשובה שלי ואף במהלכה, חשתי איך מפעפע בי כעס על כל מה שנתקלתי בו במחיצתם,על כל מה שנבעט והוסט, וכעת בשנתיים האחרונות הוא די נשכח, בעיקר לאור זה שהציבור החרדי כה מנוכר כלפיהם – כמו כלפי, לא תמיד, אבל האחוזים שאני מונה על שתי ידיים, ומבליעה בלב פגוע מספר בלתי הגיוני. למרות שליבי  בכל זאת עובד על התחדשותו, כי יהיו כל ימיך חדשים. בכל זאת מספרם  של אלו שאינם מסבירי פנים לזולתם,  אינו דל כלל ועיקר. 

 ועל על פי כן, כעת על פניו הפירוד נראה נורא. זה לא בשורש זה ברור, אני יודעת, החיצוני שותת, אבל הכל הוא כמו הכרך, כולו מפויח, עטוף במראית עין, שטיח פרווה עבה מעור חיה שהומתה באכזריות נמתח, מעליו מפוזרות שיערותיה הארוכות. תרים אותו, תחפור, הכל שם, רק לא ליפול לעצבות הזאת. ליאוש שגורס שאין תקוה. 
                                                ….

באחד האוטובוסים נקלעתי לשיחה עם בחורה דתייה לאומית שעזבה את הדת בגלל ההתנתקות, והיא אמרה לי שאינה אוהדת חרדים כלל, התגלגלה לה שיחה. אבל לא קל היה לי לקבל את זה. מצד שני הסכין שנשלחה בזהירות מירבית,  לא היתה גבית. כמו הרוח ההיא, שדחפה אותי אל התשובה. 

אבל לא אהייה דתייה לאומית למרות החיבה שאני רוחשת לה כמו לבית הכנסת של הפועל מזרחי אליו גרר אותי אבי בימי ילדותי, כשהניח שאנו זקוקים לחוש משהו מאוירת החג. אני מודה לו על כך, זה כן.  גם לא אחזור לאן שהגעתי, ליצרתיות המאפשרת הכל מכל וכל. כי אינה דת, לפחות לא עבורי.
                                             …….
בליל שבת, לפני הדלקת נרות בבני ברק מדוממת את עצמה, ואני שוכנת בתוכה, ואז כולי נמלאת בציפיה הנרגשת להפרדות מהחולין, ואחרי הצפירה שיר יושמע ויזכיר, וזכיני לגדל.. יבקש הזמר, אני מחליטה, אקדים את ההדלקה, זו החלטה טובה.
אני מבקשת מול הנרות וזכיני אבא, לגדל בנים ובני בנים, חכמים, אנשים אמת…

ומאירים את העולם בתורה אני מתחננת …כן.

החרדים אכן אוהבים את התורה יותר ממה שזה נראה. באופן שאינו נקלט על ידי שום אנטנה חכמה. הרי איני היחידה שכמעט ממררת בבכי באותו רגע. כל שכנותי אף הן אפופות באותה תחושה.

ובטוח שהתורה היא שתנקה ותאטום את כל החתכים. אם בביאת המשיח ואם בימים שלפני התגלותו שאינם כה רחוקים.

הם כבר כאן.

 

 

 

4 תגובות

  1. יוסף עוזר

    איפה?
    איפה כאן???
    אני רואה את תלמידי הרב שטיינמן – ש"הוציא 700000 חרדים לתפילה" מולם מתנגחים תלמידי הרב שכחתי את שמו- והם הצליחו למשוך בזנבות סוסי המשטרה ולהפוך פחי זבל שהציונים יצרו וגם לשרוף ניידת.
    ואני רואה את חסידי סלונים- יש לבנים ויש שחורים.
    ואני רואה את המחבלים שנקראים בישיבת פוניבז' על ידי ה"שונאים" מאותה ישיבה.
    את כל החוכמות האלה ה"חילונים" אינם יודעים כלל.
    אז אולי המשיח הוא סוחר סמים בדרום תל אביב?

    • אביטל קשת

      יוסף שבוע טוב, הבן שלי אינו תלמידו של שטינמן, והיה בעצרת, הבנתי שלא היו שם כל התלהמויות. והיה מרגש.

      שטינמן איש מאד עדין. אבל אנו לא שיכיים לזרם שלו.
      אם תקרא מה שכתבתי תבין שכתבתי על כל החילוקים המצערים, זה גם יראה אור, בספר שעתיד לצאת לאור מתי שהוא, שלי, כן.

      דרום ת"א מקום נחמד, גדלתי שם עד גיל עשר, אנשים טובים מאד, לא כולם שם סוחרי סמים.

      הרי כתבו שבעמע משיח זה מה שיקרה, איך אני יכולה להתעלם, גם אם הם ימשכו מאתיים שנה, מה שכולי תקוה שלא יקרה, אהבתי את המשוררת שהבאת.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת