בננות - בלוגים / / סי טי חוזר
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

סי טי חוזר

 

איש מאיתנו לא אוהב לשמוע על מחלות, ובטח שלא אנשים קרובים ומהרחוקים תרחיקי קיטורים, הם רוצים אותך בהירה וצעירה, עד שקבלתי את גזירת המציאות, אני כן חולה, מה לעשות, זה תפס אותי בקלות אומנם, אבל לכד, וזה כאן. עברו בערך שנתיים בהם די הסתגרתי בבית, כי החשיפה לשמש עשתה לי רע, ושוב אנשים גערו בי על כך שאיני עובדת, ולא יכולתי להסביר שאיני מתמודדת טוב עם האור, ולא עם התרופות למחלה, והם גם לא הקשיבו, כי אדם קרוב אצל עצמו, ואני איני שונה מכם, ובכל זאת…. ודווקא כשמצאתי מענה לבעיית העיניים המציקה, תרופה זמנית, צריך לחדשה כל כמה שעות אבל היא עובדת וגם משפיעה על הקשב( תרופה טבעית) אז.. נמאס לכם? טוב,  במסגרת הצורך לכתוב גם לא מה שכולם רוצים שאכתוב אני כותבת על מחלות ועוד.
אז זהו, ככה שנפתרה בעיה אחת צצה השנייה בצוואר, נשלחתי לאורתופד, עליו כבר כתבתי רשימה, עולמם של רופאים תמיד מרתק אותי, אולי גיבור ספרי הבא יהיה רופא, דרך אגב בנעורי היה לי חבר כזה. אחד שאפילו הביא לעולם המצאה.
 
בהמלצתו( של האורתופד לא של הממציא)  הגעתי לסיטי צוואר ויצאתי עם שפע בשורות איוב, ובנוסף הוגשו הנחיות:  דף מודפס בו ודרישה לעבור סי טי ריאה נמצא ממצא מחשיד, אחרי הסי טי ריאה נמצאו עוד סימני שאלה,  ומשם לעוד שלל בדיקות, כליה, בלוטת תריס, ו.. מסתבר ששום דבר בגוף שלי לא מתפקד כמו שזה מתפקד אצל אחרים,  והרופאים לא מבינים מה בדיוק קורה שם. אבל זיהום בריאות אולי היה לי מה ששלח אותי שוב לרופא משפחה ומשם לרמטולוג שזה הרופא שמטפל במחלה הנוכחית שלי, שאף היא לא ידועה במיוחד.  זה טען שבקשר לממצא בריאות זה אולי קשור למחלה הכרונית שיש לה שלוחות. ואין לי מה לחזור אליו בלי ביקור אצל רופא הריאות. אפילו שרופא המשפחה כבר הלעיט אותי באנטיביוטיקה מועילה.
 
מרוב רופאים ואגרות ,ואגרות על בדיקות ובקשות לאישורים מהקופה על סי טי חוזר נפלתי לסוג של קבלת הדין. אם צריך ללכת מכאן עולם אז הולכים ובתודה. התור נקבע בערך עשר פעמים ותמיד בוטל ברגע האחרון. שמש חם, מספיק לי מרופאים, ובטח הרופא ישלח לעוד סי טי ודי… הקרינה של השמש מזיקה גם ככה. אז מה לי ולקרינה ממכונות.
 
אבל הרופא התגלה כעקשן, אחר צהריים אחד, בו שוב בטלתי תור ונשארתי במזגן, הוא התקשר אלי והתחנן שאבוא והבטיח שאינו מפחיד.
 
שוב בעיה, לא היה לי שמרטף ,פיתיתי את הקטן להמתין לי מול דף ציור ועוגייה, וצעדתי בחום המתיש אל הקופה.
כל זה קרה, אחרי יומיים  ארוכים בהם הרהרתי בנדון, אז הלכתי
כשכבר הגעתי, היה קשה למצוא אותו בין כל הקומות רופאה אחת צעקה עלי כשבקשתי שתדריך אותי, טענה שאני מתפרצת לה אל השיחה( בנייד, עם המאהב?)
 
לבסוף הוא נמצא ופתח לי את הדלת באלגנטיות. זה התגלה כבחור רוסי, תווים עזים, לא מפחיד? לא יודעת, אבל בטוח די נאה ומהפכן. כל חמש שניות הוא הסביר לי באדיבות בוטה שהוא לא אחד שמכסה… הבנתם, אני לא משתמשת במילה, אבל הוא הגה אותה לפחות ארבע פעמיים, מפתיע לאור זה שהוא ששירת דוסית.
לבדוק הוא בדק בעדינות מרבית אולי כי גם לבשתי אני שמלה מעל שמלה, מעל חולצה. ליתר בטחון.  
 
גם לו היה מה לומר על האופן בו אני מטפלת בעצמי, על כך שאיני לוקחת את כל המינון שנרשם למחלתי המוזרה, התחננתי בפניו שלא יכתוב את זה על המחשב, כי אז יהוא יפליל אותי , ובגללו  עוד אסתבך ואסתכסך עם הרמאטולוג וההוא גבר שאין בו שום נתח של קסם אישי, האמינו לי. כן.. בהחלט מאיים. מילה שלו זאת מילה.  
" תגיד איך הגעתי לכל זה, מחלה נדירה, ובכלל ?" הטחתי בו לבסוף
 
" זה תשאלי את זה שאת מאמינה בו." ענה.
צחקתי. 

" זה טוב שאת עוד צוחקת." סנט.
 
כשיצאתי חשבתי: רגע אולי לא הייתי צריכה לצחוק, הייתי צריכה להיות דוסית טובה ולדבר על כך שאין יהודי שלא מאמין, אבל פשוט לא היה לי כוח לזה. משהו בי פרק איזה עול ואולי הצחוק רצה לשחרר את כל המתח וטירוף המערכות אליו נקלעתי ולא מבחירה. אבל מי בוחר?  

הוא גם היה מהפכן, ואצלי זו נקודת חולשה, ואלה דומים לי, כי בסופו של דבר תמיד כולנו מתהפכים לטובה, ואולי הזכיר לי את עצמי כשהייתי צעירה. את החבר הקודם, ההוא הרופא, שרצה לשנות את העולם, וגם קצת הצליח, אבל לא כמו שאני חושבת על הצלחה.. וכיום הוא מה.. אין לי מושג.  אחח החיים..
סי טי נוסף בנובמבר, נכנעתי, אבל הוא הבטיח שאם הכל טוב אין לטרטור המשך, נשארה התפילה.
כשיבוא המשיח אז כולנו נעבור סי טי לא תהייה ברירה. בינתיים זה מצבי בגזרה.
 
 
 
 

 

7 תגובות

  1. אביטל יקרה – בריאות שלמה מאחלת לך
    ובשורות טובות !

  2. אביטל יקרה, רפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    מעריצה את האומץ שלך לספר על תלאותיך.
    שבת שלום
    רות

    • בריאות שלמה ברכותי לך ממעמקי התהילים ואפילו שלשום במערת המכפלה יקרה. תשועת ה' כהרף עין

  3. גיורא פישר

    כתבת יפה על עניינים כואבים.

  4. בריאות שלמה!

    • תודה לכולכם, סליחה על האיחור בתגובה.
      תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה. אמן.

השאר תגובה ל ריקי דסקל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת