בננות - בלוגים / / סגירת מעגל
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

סגירת מעגל

 

 

 

 

 

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

"אז את שומעת?" סחה הפאנית החדשה שלי. אני תמיד מאבדת את הטלפונים שלהן משום מה ואז נאלצת לעבור עוד הכרות עם דמות מפתח שלא פגשתי מעולם ושיודעת אותי על פי תחזוקת שערי המלאכותי, ויש מה לדעת..

"מה?"

"עם הפאה הזאת את חייבת עגילים"

"עגילים?"

"כן."

"אין  לי זמן לקנות עגילים!"

"אבל יש לך חורים באוזניים?"

"כן אבל הם נסתמו לפני שנים. עשיתי אותם בתקופה של חיפוש עצמי כזה," כלומר אז גם קצצתי את השיער וצבעתי אותו בבלונד( את זה אני לא מספרת לה) ומן הסתם עגילים התאימו להופעתי המהפכנית, עכשיו אני כבר לא ההיא, והם בכלל עשו לי בעיות  " אני תמיד חייבת זהב אחרת יש לי דלקות ."

"אני אלווה לך עגילי יהלומים."

"יהלומים?"

"לא אמיתיים."

 

"לא תודה."

 

" טוב גם בלי זה את נראית כמו האחות של הכלה אוף הבייבי ליס הזה! אין זה הכי אלגנטי לחתונות, אל תצאי עם הפאה לגשם, תחזיקי אותה הפוך, הנה ככה."

 

אני משלמת לה, מבריגה את האצבע לתוך השקית האטומה, פוסעת כמה צעדים ועייפות נופלת עלי," אמא , " הבינונית בנייד, " אני לא יכולה לדבר איתך הרבה אני תכף עוברת שיחה, מה שרציתי להגיד לך שזה בקשר… שמחר אם לא אכפת לך תיסעי בשבילי לבית ספר ותשאלי…הם חייבים לי מלגה את יודעת…" תמיד כולם חייבים לה, מצד שני זאת הדרך היחידה להשיג משהו במדינתנו הקטנה, טוב שהיא למדה.

" טוב"
" את תלכי?"

 " כן, ב"ה."
| "בטח רק בעזרתו, אני חייבת לעבור שיחה, אני אדבר איתך, ביי."

"כן," מישהו ברחוב שואל אותי שאלה בצרפתית ואני משיבה, מתפתחת שיחה, אני מאמנת את הצרפתית שלי שפתאום תופשת תאוצה. עפה בזמן, אוף אני לא מתאימה למנטאליות כאן, אף פעם לא הסתגלתי אליה, אפילו ההומור שלי שונה, דווקא עכשיו כשאני מחתנת  אני קולטת כמה כל מה שאני  לא מותאם, החליפה לא מספיק הדוקה, ולהפוך פתאום לחמה, להכניס מישהו אל תוך חוסר ההתאמה הזה. איך שהוא תמיד המקורבים אלי ביותר יודעים שאצלי כל פנייה חייבת לערב רגישות ועדינות טקט, אם לא אני מסתגרת, ועכשיו צריך להבין שבדלנות לא תוכיח את עצמה כמוצדקת ומקובלת, הרגישות שלי לכל מילה, חזור והפוך בה כל הג'אז הזה, כל אות חייב להיות חופפת לשנייה. הסביבה המוגנת שלי משתנה.

 

" אמא"

 

" מה?( זאת הגדולה)"

 

" את תזכירי לי אני בטח אשכח מדריכת הכלות אמרה שהריקוד הראשון מוקדש לאימא ולחמה, השני לסבתא."

" הבנתי. אבל אולי אתבייש להזכיר לך כלומר…את מכירה אותי."

 

" אמא תפסיקי, מרוב התרגשות אני עלולה .. את מבינה היא אמרה שהריקוד הראשון מוקדש לך, זאת סגירת מעגל."  

" ככה היא אמרה את בטוחה?"

 

" כן בטח סגירת מעגל."

 

 

 

 

 

 

 

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
line-height:115%;
font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif";
mso-fareast-"Times New Roman";}

 

 

 

 

 

 

4 תגובות

  1. רקפת זיו-לי

    אביטל יקרה
    המון מזל טוב.
    ההתרגשות ניכרת בכתיבה
    הרבה אושר לזוג הצעיר

  2. ריקי דסקל

    סגירת מעגל ופתיחת חדש ושמח !
    המון מזל טוב אביטל וחג שמח לך ולמשפחתך

    • אביטל קשת

      תודות למברכות , אפילו בחופה עשו לי כבוד והרב הקדיש לי ולאם השנייה שיר, שיר טונסאי נדמה לי ( הייתי בבלבלה רצינית) שהוקדש לאמהות שבזכות הדמעות שלהן הילדים פה.

      הייתה חופה משוגעת. וכל החתונה בכלל.

      חג שמח וכשר.

      רק שמחות ורצוי שיבאו בלי דמעות.

      והעיקר יש עניין שנתהפך הכל לטובה( נאמר בחופה שלוש פעמים).

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת