תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

כרך

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

האם כל האנשים הם בעצם איש אחד, וכל הזיכרונות הן אותו זיכרון אחד שאליו אתה מתגעגע ולשווא,ובתוך הניסיון הזה לשחזר אותו מתגלגלים משפטים, ועד שתמצא את המילים הנכונות יזרקו אותיות, רובן לא יפרחו, מיותרות ינבלו, עגומות יכמשו, יצופו בסרחונן,  אפויות יצטבעו, שקריות יפתו ושניאו.  וכל זה רק מפני שחפצת להיות נאהב.  וכל השאיפות ששאפת יתגלו כתאומות, כאילו הן שתיים, בובותיים, צילי וגילי  שהן אחת, כמו העיניים שממוקמות על פרצוף אחד, על כל זה חשבתי כשכתבתי כמה אותיות בעקבות שבוע מסעיר, ולא רק בגלל מלחמה. ואולי זאת המלחמה בתוך המלחמה, הרי הסיבה והתוצאה של המעשה האישי והלאומי הן חצובות כלליות. כמו ההשלכות. וההקלדה המהירה היא הפתח והיציאה. והרעה תפתח .

רציתי לחבק ולא היה, וכולם בי ואני בכולם . ואף צד לא לא מושך, תומך, והכלים שבורים, והניצוצות מפוזרים. והתשובה שלמה וקשה לעמוד עליה או בה בימים של לחיצה  על שבר רך, ואין מבלעדיה, ואני . רק אורותיה כלי בדולח נדירים. כמו  ביום כשפסעתי בחברתי אחרי הגשם  וברחוב עזוב מצאתי זהוב, זהוב, עוד מילה שנכתבה בספר לא עדכני, נשכח, ואולי הזיכרון מתחיל באותו כרך. כרך אחר.   

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
line-height:115%;
font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif";
mso-fareast-"Times New Roman";}

 

2 תגובות

  1. קטע יפה אביטל
    מילים מילים אכן כך עבר השבוע כאילו היה יום אחד איש אחד

    • תודה דוד על הקריאה המבינה. אכן היה שבוע מסעיר ומפתיע מאד, ומוזר שהלאומי פתאום הפך לפנימי באופן ממש לא צפוי. ואני היא זאת שצריכה להיות שם. כלומר שם. פתאום הכל אחים. אח אחות אחד.

      גוף. מילים מילציות בכאילו הופכות לקונקרטיות מאד. לפחות עבורי. ושוב תודה.

      שבוע טוב.

השאר תגובה ל דוד ברבי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת