תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
המלצה שלי הכי חמה מהתנור היא לחפש את הדיסקים של יאיר כלב ובמקביל להתאמץ להגיע להופעות שלו. חויה יהודית שאין שנייה לה, מהנה ,מדליקה, מאירה ואף מרחיבה את הנשמה תרתי משמע. אני אחרי הופעה מותשת כי היא התארכה עד השעות הקטנות של הלילה מצד שני, אחרי כמה שעות בעולם הזה בבוקרו של כ"א כסלו אפשר לומר שאני חדשה משהו. כן, שנת חסידות חדשה הגיחה לאויר העולם, והיא מחייבת אבל כל כך מאתגרת, והאמינו לי שטרם התבשרתי על כך שחיי התהפכו מקצה אל קצה, השינוי, שדורש השקעה ואחזקה הוא פנימי.
הרב כלב הוא אומן הגשה מספר אחת שיש כיום, מנגן בחסד, ולכל ניגון הוא מוסיף את מה שמתאים לומר עליו וורטים שמשלבים חוכמת 'תניא' חז"ל הרמב"ם ושאר המפרשים. אפשר לומר שאש החסידות פועמת בו ולא יכולה שלא להדביק אותך.
במקביל עולה השאלה, מה חיפשת בעבר בשדות זרים של המוזיקה הקלה, פופ, רוק כבד ואפילו מוצארט שיש אוצר כזה של ניגונים ששייך לנו ולנו בלבד וכל החפץ יקח ויטול.
מה שנוגע בו ללב, הוא הילדותית הבוערת, אתה רואה מול עינייך אומן בכל רמ"ח אבריו, עם כח המופרעויות שמקבל סוויץ חסידי שמחלחל ושובר התנגדויות.
מופלא. מומלץ ביותר. מה גם שהניגון פתאום נותן לך לגיטימציה להיות עוד משהו שהוא אתה. אתה אתה. טיפ שקבלתי: אי אפשר לשנות את עובדות החיים אפשר להמתיק אותן. זוכרים המתקת דינים? כן גם לנו חלק בזה.
http://www.youtube.com/watch?v=xPkQGOeOf8s
http://www.youtube.com/watch?v=xPkQGOeOf8s
ניגון .
מסכימה
האזנתי ואני מסכימה איתך שהוא שר ומגיש מקסים והניגון מרגש ויפהפה. אני לא מסכימה שבכך הוא מבטל את כל מה שהכרנו קודם מ"שדות זרים". האחד לא מבטל את השני.
תודה בכל מקרה על הקישור. נהנתי ונעים להכיר
אני קצת לא מסכימה רקפת, הניגונים בעלי מורבות מוסיקלית ואינם שוים למה שאנו נוהגים לשמוע.
הם נוגעים במכמני נפש ונשמה ולא רק באהבתי, ננטשתי, באלי ובקיצור גוף, כלומר הוא קיים אבל…
יאיר כלב שהוא בעל השכלה מוסיקלית רחבה, ונגון עם להקה מדהימה, שלא לדבר על מבצע שאין שני לו, טוען למשל שהניגון ארבע בבות עולה על באך. ובשבילנו באך זה וואוו…
ואת כל זה בקושי משמיעים אם כי ב"ה לאט, לאט הוא מתחיל לקבל עוד ועוד במות ועוד ימלא את קיסריה ב"ה.
צ"ל מורכבות.
אביטל יקרה. שוב, אני לא באה לטעון שהמוסיקה של יאיר כלב היא לא מורכבת אבל גם באך ומוצרט ואין ספור אחרים הם מורכבים לא פחות וכך גם להקות רוק נהדרות שלאו דווקא מתעסקות בגוף (פינק פלויד הנהדרת למשל).
קשה לי עם הצורך לבטל דברים טובים ודעתי היא שהם יכולים לשכון בשלום ביחד.
אין ספק. אבל כשאתה לומד קודם את מה שלא שייך לך ואחר כך את מה שכן זה לא כזה מובן מאליו.
אני כמו כולם גדלתי על רוק כבד, פה ושם קלסית. מוזיקה קלה בלי סוף. וכך גודלים דורות שלמים, אז באיזה שהוא מקום אם נבטל אולי יהיו יותר השמעות. אם כי יש. אך לא מספיק.
עובדה שכולנו מכירות כל מיני זמרים מכוכב נולד, שאני לא מאזינה להם אך לפחות שמם מוכר, אבל את יאיר כלב מכירים המכורים לעניין בלבד. פשוט אין חשיפה. במקרה הזה כדאי שאחד יבוא על חשבון השני.
וגם אולי על כל הנספחים האיכותים יותר.
כמו בערך עם הספרות התורנית, שנכון שכל איש ספרות מכיר, כצורך בהשכלה רחבה, אבל כמה אנשי ספרות יש?
וכל השאר מוכר שוב למכורים ליהדותם, ליודעים שזה שלנו. וכל השאר לא.
זה מזכיר לי סיפור על אביו של הרב מרדכי אליהו ז"ל שהיה משכיל ולמד באוקספורד יום אחד הכניסו אותו לספריה היהודית והוא שאל: מה כל זה שלנו?
ענו לו שכן. מאותו רגע הוא חזר בתשובה, ובנו הפך לרב ראשי בישראל.
כלומר רגע הגילוי על הזלזול במיוחד כשהוא מופנם, מעניק לך תובנות על כך שעד שתכיר את כל מה ששלך, במקרה הזה הניגונים, שיש במאות אם לא יותר, כנראה לא יותר זמן לכל השאר.