בננות - בלוגים / / נשים על קו התפר
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

נשים על קו התפר

 

 

 

 

היום היה אחד הימים הגרועים שעברתי לאחרונה. אני מחוררת.

זה התחיל מאתמול -יום טוב יותר, בו צילמו אותי לאיזה מצגת לערבי נשים חרדיות.

הבמאית הגיעה לכאן עם ביתה התינוקת ופתאום עלה בי חשק ענק לעוד ילד, שכנראה לא יגיע . זה היה מטורף. הבת שלה הריחה כמו בנותי. ורציתי כל כך.

ובערב הלכתי לשיעור, שוב הגיעה צעירה עם בת בת שנה והחשק התעצם. לא דומה לביתי, שחרוחרת, אבל מה אכפת, חיננית וכובשת, רציתי אותה בשבילי. 

למדנו על ספירת החכמה. חכם, זה אומר גם מה? 

הוא תמיד שאומר מה? הוא לא חכם מעת עצמו ועובר בירור בספירות עם עצמו עד להשתלשלות. וגם כשמגיע לחכמה. נשאר המה? החכם תמיד שואל.

לימדו אותנו איך לתפקד בחיי היום יום, ניתוח מצבים עם הזולת וכדומה.

על פניו הכל מעולה. אך בבוקר כשהגעתי לידי מבחן עם בני בריב על חולצה לבית הספר,  והכל נכשל כישלון טוטאלי. הילד צרח, אני נכנסתי ללחץ, השתוללתי בגלל ההסעה. בסוף הוא איחר אותה ונסע עם ביתי האמצעית.

לפני שיצא הוא התוודה בלי שערכתי ברור ספירות: ילד אחד הציק לו, לכן לא התחשק לו בית ספר. בקיצור, סתם כעסתי, והרי לימדו אותי שכלום לא מגיע מעצמו. נדמה היה שהמתח גווע ואז עם ביתי ויכוח שפשוט לוחץ אצלי על משקעים הזויים. ופתאום קלטתי.

כבר תקופה ארוכה שאני על קו התפר. פשוט כך. ויש לי שתי חברות טובות שגם מתלוננות על אותה התחושה עצמה. אחת מהן גססה, במשך ארבע שנים, עברה ניתוחים, ובכל זאת יללתי לה.

ילדים לא יוולדו ככל הנראה. קריירה פורחת אין לי. מצד שני כשהייתה, ילדי היו כל כך מוזנחים, שהגיעו אלי המון תלונות על תפקודם. כי העבודה שלי שואבת אותי אליה ואין דריסת רגל למשהו אחר.

משרה חלקית, רעיון נחמד, אבל עד כה זה לא קרה.

אני כותבת, נהנת. מודה על כך, אבל.. נשארתי עם האבלים.

קוראת ספר בשם " הבת האפלה" מתקשה ברצף, אך עדין למרות שאני שונה מן הדמות. בספר יש אמת.

האם זוהי נקודת המשבר בחיי כאשה? כלומר היו לי משברים גם לפני, אבל הפעם האשה שבי מרגישה חנוקה. זו אני.

בהחלט כן.

הייתי רוצה גם אמא. נמאס רק להיות אמא.

לסיום מביאה קישור שלא שייך כלל לוידאו על הרבנית קניבסקי.

http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95-%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A7-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91.html

אמא שהלכה לעולמה והשאירה אותנו יתומות. בעיקר את אלו שממדות על קו התפר.

שבת שלום

 

 

 

 

4 תגובות

  1. היי אביטל תודה ששיתפת ברשימה הנוגעת שלך
    קו התפר הוא הכי קשה
    בין שני העולמות

  2. טובה גרטנר

    היי אביטל
    בדקות גשות אני נהפכת למנהיגה,
    לבן גוריון, שרה סנש,
    העיקר לחוש את מי שאני מפני שבתוכו עמוק אני יודעת מה טוב לי… ולא מוותרת,
    כל כך הרבה כינות יש בכתיבה שלך, גם רוצה ילדים גם יודעת את המורכבות,
    גם צריכים אותך,
    את לא תריכה אמא,
    את צריכה להיות מנהיגה… כולם כבר ירגישו, ויעריכו, כי מנהיג הוא גם אמפטי … מנהיג טוב
    שבת שלום
    רביטל המנהיגה.
    יש יום שישי להנהיג, כולם אחרייך
    שבת שלום טובה

  3. איריס אליה כהן

    היי אביטלי. קראתי אתמול. רשימה מאד נוגעת ללב.
    שבת שלום.

    • תודה לכן על הקריאה, מלאה בעצמי מכדי לפרט יותר.

      אך השיתוף וההכלה הן עצם העניין כאן.

      שבת שלום.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת