תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
ישנו משל שמספר הרבי מלובביץ אודות מלך שבנו רחק ממנו עזב את ארמונו ואחר כך נפל בשביה. אך יום אחד חזר אותו בן והמלך ששמע את צעדיו מיהר לצאת לכבודו מן הארמון המהודר על מנת לקבל את פניו.
וכמובן שהמלך הוא הקב"ה שרק מצפה לנו והבנים אלה החוזרים בתשובה שרחקו ונשבו וכעת כשחזרו הם מייחלים לקרבתו .
כל פעם שרע לי בתשובה, ולרוב זה רק היצר הרע שמכריז שרע. האמת היא כמובן שאין בכלל רע שיורד מלמעלה הכל רק טוב, אני נזכרת במשל וכמובן שאז מגיעה המציאות שהיא הממחישה הגדולה ביותר.
כבר סיפרתי כאן על כך שהייתה לי אחות שנפטרה. ודווקא בגלל שהייתי כה צעירה לימים ממש זערורית התהליך לא עבר אצלי עיבוד בוגר. לכן תמיד כשאחד מילדי מאחר נדמה לי שלא אשוב לראותו לעולם.
וכמה שהסבירו לי( גם כאן) וניסו לגרום לי להשיל מעלי את הפחד הוא לצערי לא מסכים לנטוש. זה מוזר שזה לא קורה לי עם בעלי למשל, לו יש חופש תנועה מלא. המדובר תמיד בילד- בילדי.
בזמן שמתרחש הנסיון אני מרגישה כמו אותו מלך שהיקר לו מכל אבד לו והחשש שמקנן בליבו מגרגר בגרוני לוחש בשטנה מתוקה שזה לנצח, את הילד הזה הוא איבד- אני אבדתי, וכל זה התרחש באשמתי. וכשחוזר הילד האובד לחיקי השמחה בלתי נתפשת ממש.
מאחלת לכולנו שנמצא תמיד את האבדות ונחיה את המציאות, נרפה מן הפחדים. כי אז נוכל לראות- לראות נכוחה, אפילו לחצות קירות ולראות את הטמון מעבר להם . הממשות תאבד ברק. ולא נתעקש להאחז בה כמפלט.
אסיים בברכת אושר ועושר.
וכמובן שתהייה זו עבור כולנו שנה טובה ומתוקה.
אמן ואמן.
היי אביטלי יש לך חיים ארוכים, היום רק הזכרתי אותך בבלוג של חיה אסתר כתבתי שאני מתגעגעת לפוסטים שלך המהווים תזכורת מתמדת למה שאנחנו באמת-
ילדים אבודים המחפשים את הדרך הביתה
שנה טובה יקרה הרבה אור ויצירה ובעיקר בריאות
והיום דיברנו שתינו על מולד הירח ונזכרתי בך שהיית תמיד מזכירה לנו ומפיחה חיים בלוח השנה העברית
את ממש חסרה
חנה יקרה תודה שאת מזכירה את קיומי וחשיבותי. הרי לכל אדם יש את טביעת האצבע המיוחדת לו בעולם.
וזוהי בעצם הערבות ההדית שכולם מדברים עליה. אני מחצינה את שלי ואת את שלך ובכך נוצרת אחווה.
שנזכה לכך השנה.
יחודך בהקשבתך ובכוח שלך לראות את סך הטוב בכלל.
וכמובן בעוד הרבה דברים.
שנה טובה לך ולכל משפחתך.
מי שנכווה ברותחין נזהר הפושרים
זהו משפט שנכון תמיד
זה משהו עמוק שקורא לנו בכל דבר וכמובן שהנורא מכל הוא כשמדובר באהובינו
אני זוכר איך פעם ביצי הקטנה נעלמה בים
ומאז למרות שמציאתיה מאז ועד היום אני בחרדה מתמדת במה שקשור לילדי ועכשיו נכדיי בים
מאחל לך רק טוב
חדש במטע
תודה דוד היקר. הייתי בת קרוב לשנתיים באמת קטנה ונותרה תחושה עמומה. אולי גם הצער של הורי ועוד דברים.
רק שמחמת הגיל כלום לא ממוקד.
אבל להחרט זה נחרט.
שתמשיך לכתוב שירים כאלה אוהבים כמו השיר על אביך עוד זוכרת אותו.
אף אחד הרי לא באמת מסתלק.
זו רק המוגבלות שלנו.
שנה טובה.
שתדעי רק טוב אביטל
ויצירתך תלווה אותך בכל אשר תלכי
שנת צדק חברתי ושלום
אמן ואמן, אביטלי יקרה. הלוואי. שנה טובה טובה.
תודה לך איריס גם לכל אוהביך.
שנה טובה.