בננות - בלוגים / אביטל קשת / שושן לג'קי מקייטן
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

שושן לג'קי מקייטן

 

 

 

הזהירו אותי שפורים בסיטי זה אומר שיכורים, והנה זה קרה לנו, כאן בבית ערכנו סעודת ענקית הזמנו הרבה אורחים כל מיניי אנשים אהובים, הגשנו אוכל, פיזרנו כוסיות ובתווך בקבוקים ואחרי שעה קלה אנו צופים בהם – בגברים, מתיילדים, מגהקים, לעיתים אפילו מקיאים את נשמתם בשירותיים. אלה הגברים הגיבורים שלנו?
אני מנקה סביבי ובמחשבות בורחת. תמיד נסתי על נפשי במחשבות.
 
אז בעצם לפני כמה ימיים תכננתי דווקא לכתוב על ג'קי מקייטן, שפעם היה לי ידיד שתיין אף הוא, שהשתייה המוגזמת שלו הפרידה בינינו, עד היום אין לי מושג מה עלה בגורלו. בקיצור, הוא היה צלם שצילם את ג'קי מקייטן לעטיפה של תקליט, בתקופה בה היה כבר הרבה פחות מושמע, אמר שהוא אחלה בנאדם. 
*
נחזור אחורה. כי ככה גם אני קצת שיכורה, לפחות מחשבתית. את המוזיקה המזרחית הכרתי בכלל בגיל חמש עשרה, דרך השיר שכתב  ג'קי מקייטן לזוהר ארגוב. לשיר קראו " אלינור" . ההשמעה התרחשה במהלך טיול שנתי. המילים המתסכלות לא הפסיקו לחזור על עצמן, הן חדרו ועקצצו את הידיעה המרה שהנה אני הפסדתי את מי שחשבתי לאהוב ליבי, שהשמיע את השיר הזה לאחרת במהלך אותו טיול מפורסם.
 לא משנה שגם היא תפסיד אותו בתום הטיול לטובת אחרת נוספת, שתפסיד… אבל ככה למדתי מהי  הכרות מעמיקה עם כל מה שנקרא  'מוזיקה מזרחית'.  שיודעת לחדור למקומות הפגיעים, ילדותיים, חשופים, בסיסים – לא מדוברים האלה. לטעמי היא עושה את זה טוב יותר כשזה נוגע בקדושה.
אבל הנה השיר. שיר שהוא עלילה.
 
 
*
אחרי שנים בהריון בדירת חדר בביצרון אני משתרעת על מיטה זוגית חורקת, פורשת מול עיניי עיתון וקוראת בכתבה גדולה שמרוחה בעמודי האמצע שלזמר ג'קי מקייטן נולדה בת ושמה בת אל ובכלל הוא חזר בתשובה. הלב שלי מתחמם כמו תנור, לא יודעת מה הסיבה. מכיוון המחסן אני שומעת רשרוש זה בעלי שהגיע, הוא נוחת לצידי מחליק לי על הבטן . המיטה כמעט קורסת תחת המשקל המשותף. הנה הוא כבר זז , העובר, ונקרא לו בועז, הוא מתלהב. אני לא מתווכחת.  
 
 והסוף.. נולדה בת ושמה כמובן בת אל.
                    *
. יום לפני שג'קי מקייטן נפטר דברתי איתה על השם שלה, ועל זה שרב גדול טען שהוא מחייב. וזה לא שם שרצוי לתת, אבל אם כבר ניתן יש לנושאת אותו שליחות. ואז הגיעה הידיעה.
.
ואחריו הפורים והשמחה וגם השכרות שהופכת את האדם לכלום. כן  ככה נלך גם אנחנו ג'קי, אליו  לבורא  נגיע, נטולי גאווה. לא תלויי גוף, חסרי נשימה. שיכורים מרוב אהבה.

 

 

 

8 תגובות

  1. דוד ברבי

    יפה אביטל
    אני זוכר כנער צעיר את ימי גדולתו
    היה מאד חבל לי שנפל לסמים וכך ראיתי אותו בנפילתו כשבא להופיע באירוע שלנו במשפחה
    הייתה לו שמיעה אבסולותית
    ואז עדיין שרו מילים שהם גם פיזמונים נפלאים וגם שירי משוררים
    היום רוב המילים של השירים על הפנים
    עשית כבוד גדול לגי'קי מקייטן
    אני זוכר עד היום איך הצערתי לאבד אותו כשחזר בתשובה
    ובאמת לפי הראיון האחרון איתו עם אמנון לוי מסתבר שזה לא עשה לו טוב
    יהי זיכרו ברוך

    • אביטל קשת

      לא נראה לי שזה אתה דוד, אם כן אנא אשר את התגובה.
      כי לשני המגיבים שגיאות כתיב וזה הסממן הבלעדי שלי:)

      אם מזייפים אותכם הגיבו, אם לא אז בכייף.

      נמשיכה.
      שבוע טוב.

    • אביטל קשת

      דרך אגב דוד, מה היה בראיון לאמנון לוי, אין לי טלויזיה?

      היו לו חיים מאד עצובים, לא ידעתי שנפל לסמים. ידעתי ששתה. וזה פגע לו בכבד.

      אבל היו לו סיבות לרצות לשכוח. אבל מה אנחנו יודעים.

      שיהיה שבוע טוב.

      וסליחה על החשדנות הראשונית. פשוט למשה אין אף פעם שגיאות הוא תמיד עושה הגהות לאחרים.

      שבוע טוב.

      • אביטל קשת

        זה מתאים לכאן.
        מביא חשק לבכות.

        http://www.inn.co.il/News/News.aspx/234979

      • שלום אביטל
        עדיין לא התחילו לכתוב בשמי
        יום אחרי שנפטר היה שידור חוזר של ראיון איתו
        אהבתי אותו מאד כמו שאמרתי והצטערתי על עזיבתו

        קראתי מה שכתב משה גנן
        שגיאות יכולות להיות רובן לא בכוונה זה קורה עם ההקלדה במיוחד עכשיו שאני כותב באייפון
        אני בדרך כלל לא חוזר על הקריאה ואז קורא שנופלות שגיאות

        מה שהדאיג אותי יותר זה התוכן
        משה הוא בחור משכיל ויודע לכתוב
        אך בנושא הזה מוטב היה אילו לא היה מגיב
        וזה לא בגלל פורים
        תודה אביטל

        • אביטל קשת

          רק עכשיו ראיתי דוד, טוב לדעת שקשיי הקלדה תוקפים את כולם. בהצלחה עם הספר. ובכלל.

  2. אביטל מהבלוג,
    אני מבין שאנחנו לא בspeaking terms.
    היה לי בפוסט שללך כמה דברים מצערים. 1) שבעלך טרם שמע על אולטרסאונד או באמצעות מה יודעים את מין היילוד בטרם נולד.
    2) שבעלת התאכזב – ציפה לבן ונולדה לו בת. שאצלכם המתארחים – סבור אני כי אנשhם אדוקים הם' מן הסתם חלקם מהחוזרים בתשובה??? או מן הנוער הפרוע? משתכרים, ומשאירים עקבותיהם על השטיחים ובכיורים ובסלון בדירה אחר כך.
    3) מצער לשמוע כי סבלת קשיי הריון, ואלה מן הסתם המאיסו עליך את המעמעד הזה.
    4) שבעלך מחליק לך על הבטן, זה נחמד, (לי אמרו שזה בינו לבינה ולא להצגה בפרהסיה), אבל מילא.
    5) צר על כי לא יאכולת לקרוא לבתך בשם הזמר-המלחין המרואקאי, אבל בבנין ירושלים תנוחמי.
    את על כל פנים – אל תשתכרי, לא מהזמר המזרחי, לא מיין, לא מכלום בכלל.

    4*

    • אביטל קשת

      האם זו תגובה לכבוד פורים, כי היא קצת מצחיקה.

      בכל אופן מודה לך עליה.

      שבוע טוב.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת