בננות - בלוגים / / מחיר השלמות – המושלמת
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

מחיר השלמות – המושלמת

מסיבת חנוכה בגן של הבן שלי.מהבוקר הוא בהתרגשות עצומה. 
 אפילו הציצית שלו חדשה.

אנחנו מגיעם בזמן ואני לעצמי מוצאת מקום הולם. כולן חמושות במצלמות משוכללות. יש כאן רק נשים. גברים הם בהחלט מחוץ לתמונה. כשמתחיל הארוע כולן נעמדות כדי להתחיל לצלם, אני נעמדת כדי לראות אותו משתתק ואז שר ואז שוב משתתק. התמימות שעוד לא אבדה לו 
נוזלת
מעינייו
 . שאר הילדים נראים בטוחים וייצוגים. אף אחד לא בוכה, וצועק " אמא!"

המצלמה שלי מקולקלת. וכמובן ששכחתי לרכוש אחת חליפית, אבל הן מתוקתקות. זה מתחיל בפיאות, ואז בביגוד , ובעוגות שעומדות  בירכתי הגן, מוכנות ומזומנות לבליסה . למה אצלי הכל כל כך? 

אחר כך הוא ירוץ אלי, שנינו נשנש סופגניה .

הוא יגיד לי:" שכל הילדים שלי הופיעו יפה."

זה תמיד " הילדים שלו." הוא האבא הסמוי של הגן.

בבוקר שלמחרת נקום, אבל לא נמצא את הציצית החדשה.

זה יכול להתרחש רק בבית הזה, בו חוסר המושלמות חוגג.

אני נאנחת ו
לוקחת
אותו

לגן

אמהות

מגוהצות

חולפות
על
פני
בטח ..

הן
לא

מחייכות

מחיר

השלמות.

21 תגובות

  1. בית מושלם הוא בית עצוב מאוד

  2. תיאור מכמיר לב ,כל כך הזדהיתי. גם אני זוכרת נשים מתוקתקות ומתקתקות שוטים במצלמה ,אני הייתי אחרת
    אפילו תמונות שלהם לא היו לי בארנק.הייתי יותר מדי עסוקה בלהיות אמא(ארבעה ילדים שיחיו לא פשוט)
    אין לך שלם יותר מחוסר השלמות,
    ואולי זה סתם תרוץ שאני נאחזת בו?
    לא יודעת
    ולמה אני כותבת בגוף ראשון? כי אני כל כך מזדהה איתך אביטל היקרה

    • חנה"לה המתוקה, לרוב הנשים שם לפחות 6 ילדים .

      זה הממוצע ויש שיורדות ממנו או עולות בהתאם לגיל.

      אני כמוך, ושם זאת קצת בעיה. כלומר בעיה, שלא שואלים לגביה, למה?

      אבל כנראה שהמעופפפים במחשבה , לא צריכים תמונות בארנק , כדי לדעת את מי הם אוהבים:)

      חג- שמח.

  3. מירי פליישר

    כן גם ברמה"ש וגם כאן הן לא מחייכות…הבחנה מבריקה!

    • גם אצלך האבחנה מבריקה מירי . באיזור מגורי בכלל ובנו של בני בפרט, מי שמתחיל לחוש שהוא על סוס כלכלי , שואף לחקות את רמת- השרון.

      אנחנו מאד התאכזבנו לגלות שכאלה פני הדברים בעירנו.

      טוב יש גם אחרים:)

      חג- מואר.

  4. מכמיר, רגיש ונכון.

  5. אין עצב בכך שהאבות לא משתתפים?
    אבי לא היה במסיבות הגן שלי כי הוא שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וזה היה עצוב!

    • גיורא באמת עצוב.
      אבל אולי היית עצוב בכלל כי אביך לא היה בסביבה.

      או שאולי אבות אחרים כן הגיעו, ואביך לא הגיע, וחשת בודד.

      הצורה בה כתבת את זה נגעה לליבי.
      חשתי את הילד שבך.

      חג- מואר.

  6. אביטל, מה שפוגם לי בתחושת החגיגיות הוא הדרת האב מהאירוע. אני מבין את המגבלות ובכל זאת עלי זה משרה עצב.
    שיהיה חג שמח!

    • משה, אם כל האבות לא מגיעים, אז הילד חושב כאלה הם פני הדברים.

      נראה לי שזה הכל עניין של הרגלים.
      בתחילת חזרתי בתשובה, נהלתי על דברים אחרים ויכוחים נוקבים עם נשים חרדיות, והן הראו לי שמבחינתן גם אצלי, בעולמי, יש הרבה 'עצוב'.
      פעם מיכה שמחון כתב על זה בתגובה, שקשה לנו לצאת מאמות המידה שלנו, כשאנו באים לחברה אחרת.

      אני משערת שבנים מבלים רבות עם אביהם.

      כי הם מכניסים אותם מגיל צעיר לעולם הדת.

      ובכלל האבות כאן מאד מסייעים לנשים עם הצאצאים, כי אחרת הן לא יצליחו גם להרות, וגם לעבוד, וגם לנהל בית מושלם.

      כך שקשר אב ילד קיים כאן, אך מתורגם לדברים אחרים.

      חג- שמח.

  7. מקסים! כל הזמן חושבת על זה… כמה שאני הייתי לא מושלמת!!! גם עכשיו, גם עכשיו רק שהיום זה בכוונה!

    • מה כן? ספרי לי איך ומה. זה מאד מעניין, התהליך שעברת.

      אני חוסר שלמות מהלך, שמעייף רבות את הסובב אותי.

      אבל אני יודעת, בדרך כלל אנשים כמונו מפתחים הומור, כזה שמסייע להם לשמור על רוח צעירה.

      חג- שמח ומואר.

  8. ילד בגן לובש ציצית ?
    זה לא מגיל 13 ?

  9. איריס אליה

    אביטל יקרה. פוסט נהדר לדעתי. שוב, פיסת חיים לא מוכרת.לא חשבתי על זה, שאבות ממודרים.טוב שזה לא ההפך. שהאמהות ממודרות. זה ממש חוק כזה? כתוב? לא כתוב?
    והתמונה הזאת של מסיבת חנוכה כל כך ציורית.ממש דורשת פוסט נוסף. יותר מפורט.
    נהדר.

    • איריס מתוקה, את מעודדת אותי לכתוב בתקופה בה אני כותבת ואז ממגלה שזה ממש לא זה. תהליך שאורכו כבר שנתיים וקשה לי לראות את סופו.

      אז טוב שאת כאן.

      בקשר לחוק, כן בהחלט.

      לא מתאים לי אז אצטרך להוציא את בני ממסגרת תורנית. האמיני לי שלשבץ אותו בגן, זאת תולדה של קשרים. ואולי אף על זה אכתוב בעידודך.

      את ממש מתוקה.

      חג- מואר.

  10. עקיבא קונונוביץ

    אביטל, יפה ומרגש. אני אוהב את היהדות כיוון שכל הגדולים בה, מאברהם ועד דוד, לא היו מושלמים. וזה מתואר(לא כמו בברית החדשה ובקוראן),ואסור לנו לשכוח שמשיח בן דוד בא ממואב ומואב בא מלוט שהיה שותף לגילוי עריות עם בנותיו. בא לי לכתוב שיר חדש, מעין "אודה לחוסר השלמות".

    • עקיבא, כל הגדולים חזרו בתשובה:)
      הרי אברהם היה עובד אלילים וניפץ את הפסילים.

      ילדותו של דוד הייתה קשה מאד, כי הוא נחשב לממזר. למרות שלא היה כזה.

      בקיצור, לא קל.

      ודווקא הקושי לא גרם להם לעזוב את ה' אלא לדבוק בו.
      תחשוב על יעקב וסבלו.

      הם מעולם לא אמרו שבגלל זה אין ה'.

      מה אומר לך.

      בגלל זה הם הנהיגו עם.

      חנוכה – שמח.

  11. איזה מתוק את כותבת, אהבתי מאוד.. טוב לגלות שלא רק אני מרגישה כך לפעמים, להיות האמא הלא מושלמת עם המצלמה המקולקלת.. אבל שימי לב שהדברים שתיארת הם חיצוניים בלבד- מצלמה, עוגה, ציצית שהולכת לאיבוד, גם אני על הפנים בדברים האלה, אבל במה שקובע באמת, שזה חום ואהבה המוענקים לילד, בזה לא נראה לי שאת נופלת מאף אמא אחרת.. והעיקר שבניגוד לאמהות חמורות הסבר הללו, אנחנו ממשיכות לחייך..

    • אפרת אני אוהבת את התגובות שלך.
      כי הן הכי מפרגנות בעולם. אני הכי רחוקה ממושלמת, כל חמש דקות אני מגלה שברגע הקודם עשיתי טעות נוספת , עליה אכפר ברגע הבא.

      ובכל זאת אני לומדת לאהוב את הטעויות.

      שבוע- טוב

השאר תגובה ל אביטל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת