לִפְנֵי הַמִּלִּים Ɩ אביטל קשת
מוקדש לאבי אוריה באר ז"ל
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁתִּסְלַח לָנוּ
עַל כָּךְ שֶׁלֹּא קָרָאנוּ אוֹתְךָ נָכוֹן
שֶׁלָּקִינוּ בְּקֹצֶר רוּחַ וּרְאִיָּה
רַק אֶת מִילוֹתֵינוּ שֶׁלָּנוּ מִלְכַּדְנוּ
הֵן הִתְנַהֲלוּ לָהֶן חֲסֵרוֹת קַרְקַע מַבְטִיחָה
הַאִם תִּסְלַח לָנוּ שֶׁלֹּא קָרָאנוּ
אוֹ צָרַחְנוּ
בַּשָּׂדֶה הַמִּשְׁתּוֹלֵל וְהַמֻּצָּת
מְחַוְּטִים הַנַּסְיָנִים שֶׁהֵעֵזּוּ
מִיָּדֵינוּ גּוֹלְשׁוֹת אַבְנֵי בֹּחַן
וְאַתָּה נִצָּב שָׁם חֲסַר עֲמִימוּת
גֵּאֶה בִּפְגִיעוּתְךָ
טֶרֶם פָּנָה יוֹמֵנוּ
מָנַעְנוּ מֵעַצְמֵנוּ מִלְּשַׁעֵר
אֵיךְ נָחוּשׁ
כְּשֶׁגַּבֵּנוּ מֻפְנֶה אֶל מִילוֹתֶיךָ הַמִּתְפּוֹגְגוֹת
מְעַפְעֵף וְחוֹתֵם אֶת שְׁקִיעַת הַתָּם
קוֹרֵס מִכֹּבֶד עַקְשָׁנוּתְךָ
שֶׁהִכְבִּידָה עַל דַּפִּים וְתִלֵּי תִּלִּים שֶׁל מִלִּים
וּבִפְנִים מָה
הַאִם תִּסְלַח לָנוּ
הֲרֵי סָבַרְתָּ הִטְעַמְתָּ
שֶׁהַכֹּל חוֹלֵף עִם הָרוּחַ
חֲלוֹמוֹת מִתְלַקְּחִים
כְּמוֹ
הַמִּלָּה שֶׁשָּׂרְרָה
לָהּ יִחַסְתָּ לָהּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה
אֹרֶךְ
נְשִׁימָה
מִלִּים מִלִּים מִלִּים
כָּתַבְתָּ
אָסַפְנוּ כָּרַכְנוּ
קָטֹנּוּ מִלְּנַחֵם
לֹא הִצְלַחְנוּ לְהִתְנַחֵם