בננות - בלוגים / / בעיר העשנה
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

בעיר העשנה

 

 

בעיר העשנה
ישבנו יצחק ואני
לי היו תלתלים וטבעות על כל האצבעות
וליצחק רק סיגריה לבנה
 
אמרתי ליצחק
תצחק יצחק
תצחק יהיה לנו ילד
תהיה ברית בננו
גם ברית מילה
ויצחק שתק
 
אולי שתק כי ידע
שאביו אוסף את הזבל מהרחובות
אימו פועלת ב'עלית'
אחותי ואחותו מוכרות אצל אלי מהמזנון
 אחיו הגדול ברח לישיבה שחורה
אחיו הקטן כמעט בלע אתמול  מחט
 
מאז כולנו  מרגישים את הדקירה     
 
וליצחק סיגריה לבנה
כמו הסיד בחדר המדרגות
גם יצחק יתקלף
יהפוך לעזובה
אני יודעת את זה
אבל לא מפנימה  
 
לפני זה הוא עוד ישיר שיר ישיר לי : מעפולה הנה יחד באנו הנה ברכבת יום שישי
יש לי דג מלוח בצלחת
ותסרוקת לראשי
……
חנה'לה התבלבלה
 
יצחק לא התבלבלתי
אני צוחקת
מכסה את הפה עם גב היד
נושכת לשון ערומה
אני באמת אוהבת אותך.
 
יצחק עוקף את המילים שאני אומרת לו עם מסוק קרב חדשני.
 
את יודעת שכשהייתי ילד הרופא שיניים שגר בשיכון מולנו אימץ אותי ואת אחי
לא היו לו ילדים
 קבלנו ממנו רכבות חשמליות
אלבומים עם קלפים
נעלי ספורט 'אדידס'
אף אחד לא חלם
לא שמע  
 
ואז הוא מת
ודבר אחד הוא שכח
לכתוב אותנו בצוואה .
 
אתה יודע יצחק
כשהייתי קטנה
אימא שלי הייתה יוצאת כל ערב לבילויים
הייתי מקיאה
צורחת
ואז שרה השכנה הייתה עולה
פותחת את הדלת במפתח הרזרבי שנשאר אצלה
לוקחת אותי על הידיים שלה
'מידלע' שלי היא הייתה לוחשת
'זיסלע' קטנטנה
אבל כשגדלתי נולדה לה נכדה אחת
אחת יותר מידי
והיא שכחה
אפילו את יום השואה שלה היא שכחה.
 
גם הרופא שיניים היה כנראה כזה
יצחק כאילו הוזה  
המוות השכיח ממנו
את הגעגוע שלו לילדים
המוות היה הכי חזק
הצמיד אותו לרצפה
את הדירה שלו הוא הוריש לקרובי משפחה
אנשים  שבחיים הוא לא פגש
משם?
אני שואלת
בטח לא מכאן יצחק עונה
לא מהשכונה
 
וכשיעקרו לי שן חנה
מי ידביק לי חדשה
מי יעשה לי סתימה?
 
סתום אחד אני צוחקת
עוד נעשה למשהו ברית מילה
לא בעפולה
בעיר שלנו
מתחת לשיכון
מאחרי הגב של כולם
כמעט מתחת לחופה. 
 
 

 

 

10 תגובות

  1. יפה ומכמיר לב ,אביטל, עם אמירה חברתית- יצחק וחנה מהשיכון

    • תודה חנה, גם אני אהבתי מאד את השיר שלך.
      יש בכתיבתך שלל רגשות ועומקים בלתי נדלים.
      מאיפה שלא תיגע או תפרש.
      זה בא לך ונוגע בפנים.
      שבוע- טוב

      • קצת דומה לשיר של חנה

        • גדלתי ביד אליהו.והסיפור מובא מילדותי.
          כך שהקשר נראה לי רעוע.
          וזה לא לגמרי שיר.

          • מה שיפה בשיר שלך, אביטל ,זו האוטנטיות בתאור חייהם של האנשים הקטנים החיים בשוליים ,וחלומותיהם כל כך פשוטים אבל רחוקים מהישג יד .כולנו באים מאותה שכונה ולכולם ובכולם היא נוגעת ,ויפה מאוד איך כל אחד מצייר אותה בשפתו ובעולם הדמיון שלו – הכר פתוח לכולם ,והלוואי והמודעות לאנשים קשי היום תלך ותגדל לא רק אצל יוצרים אלא גם למעלה בדרגים הגבוהים. כתיבתך מקסימה ואנושית אביטל, את יודעת לגעת בפצעים וגם לצייר מהם פרחים – פרחי חלומות.

          • צ"ל אותנטיות – תיקון טעות מלמעלה

          • תודה לך חנה תגובתך נגעה מאד לליבי ולכן הקדשתי לך את הפוסט הבא.

  2. נכון שזה לא לגמרי שיר, אבל זה מלא חמרים מצויינים.

  3. אביטל , אני מסכימה סבינה וחוץ מזה נסחפתי אחר התכנים והדמויות

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת