בננות - בלוגים / אביטל קשת / במונית עם אריה מוסקונה
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

במונית עם אריה מוסקונה

" אתה דומה לאריה מוסקונה." האישה החרדית שנסעה אתי במונית הפטירה לנהג שישב מלפניה.

אריה מוסקונה, מה לה ולאריה מוסקונה, אני מגלגלת במוחי מחשבה מהירה ומיד עולה על התעלומה " בעלת תשובה"  אבל מהסוג שאני פחות מתחברת אליו, אחת שלגמרי שכחה מאיפה היא באה. מכנה את הדתיים הלאומים " מזרוחניקים" , מנהלת את הבית הענף שלה דרך המכשיר הכשר שלה, מרוכזת בפקודות שהיא משלחת כלפיי הילדים והילדות. לא מעיפה אליך מבט,  בקושי משחררת מידע על עצמה. חרדית מסתגרת לכל דבר ועניין  חשבתי כשעלינו ביחד על המונית וטעיתי באבחנה.

 

אבל הנהג דווקא התלהב מכל העניין של האריה מוסקונה, שלדעתה הוא דומה לו,  אם כי כיום כבר פחות, כלומר אולי האריה מוסקונה של פעם דמה לו בצורה מפתיעה. ומזה שעלינו עליה על הנוסעת הסמויה, שהיא בעצם " בעלת תשובה" וזה נפלט לה, וכי גם הוא חשש ממנה בהתחלה, כי משעמם בלי לדבר עם נוסעים, אבל שיחה בטלה עם נשים נחשבת עבירה,  עכשיו היא גם בקשה ממנו לחפש קטע " מקזבלן " . והוא כמעט התנגש במכונית לידו בגללה.

והוא צחק ואמר שהוא כמוה, כלומר אפילו בילה יומיים בישיבה, ואז הוא הרביץ למדריך ושלחו אותו הביתה. ואימא שלו שעמדה על החלון ראתה אותו מגיע ואמרה " יא'ללה תעלה"  , ובזה נסגר העניין של הישיבה.

ולמה הרביץ למדריך? כי הוא לא היה רגיל ללכת עם ציציות בחוץ , בכלל שלחו אותו אחרי שאבא שלו נפטר, והמדריך לחץ עליו " ואצלנו בלוד ככה זה היה, בוקס וסוגרים עניין."

ובכלל הוא ממשיך ומספר לא היה לו פחד ממבוגרים " אני בכיתה הייתי מפריע ואז היו שולחים אותי למנהל, והייתי צוחק ואומר לו שאין לו מה לעשות אתי כי אימא שלי בחיים לא תבוא לדבר אתו, כי אימא שלי עובדת היא צריכה לפרנס שבעה ילדים, והיא מגיעה מהעבודה עייפה, ואם היא שומעת שהתחצפנו היא מרביצה לנו עם הנעליים אבל בחיים לא מגיעה לדבר עם מנהלים."

והמנהל הזה קצת פחד ממנו אז הוא נתן לו אחריות, והוא ניהל מועדון חברתי, כי המנהל הזה ידע שבלעדיי זה יהיה לו רע.

" וואו חיים לא פשוטים לגדול בלי אבא." אני פולטת מילות הזדהות. אולי זאת הדרך אתו, אי אפשר לבוא ולדרוש ממי שאביו הוא החולשה התמידית שלו, התנהגות נאותה. אבל אני היחידה במונית שמשמיעה מילות הזדהות קלושות ככל שיהיו  שתי החרדיות הנוספות במונית שותקות.

ואני מרגישה שעשיתי משהו לא מקובל. בינתיים הנוסעת השנייה גם הודתה שהיא בעלת תשובה וחיה בבני ברק. שלוש בעלות תשובה נפגשות במונית, נוסעות לבני ברק, וחוץ ממני שנראית כמו היפית מזדקנת, הן נראות חלק מהוויה. ואם הנהג לא היה דומה לאריה מוסקונה כל השיחה הזאת לא הייתה מתקיימת.

" אז הנה אני ממשיך שמאלה לגהה, ואני אקפיץ גם אותך, " הוא מציע.

ואני מנידה בראשי בשלילה. ושתי הנוסעות האחרות מפליגות אתו ועם יתמותו ועם אריה מוסקונה וקזבלן. אין יותר הזמנות הורים,  ולא כל אחת היא אימא לשבעה, כל אחת והסיפור שלה, וצריך להסתדר בדיוק מהנקודה הזאת עצמה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת