תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

ריסים

ריסים

הַדּוֹדָה הַהִיא, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, טָעֲנָה:
"הָאִמָּא שֶׁל הַיַּלְדָּה מַדְבִּיקָה לָהּ רִיסִים,
לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת
שֶׁהֵם כָּל כָּךְ אֲרֻכִּים."
אִמִּי שָׁתְקָה
גַּם הַדּוֹדָה שָׁתְקָה.

לְיָמִים, כְּשֶׁהִסְתַּלְּקָה, נִנְשְׁפָה
שׁוֹשֶׁלֶת הָרַבָּנִים שֶׁלָּהּ.

פְּרָט לְאוֹתוֹ זִכָּרוֹן, מָה בִּכְלָל יָדַעְתִּי
עַל יַלְדּוּתָהּ בְּחֶבְרוֹן?

======

 

פורסם באנתולוגיה שערכה חגית מנדבורסקי, בבלוג שלה" לב כותב" חלק מספר שירה שעתיד לצאת לאור אם ירצה השם.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת