בננות - בלוגים / אביטל קשת / אני לא חלק מהעיר הזאת היא חלק ממני כתבה בהידברות
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

אני לא חלק מהעיר הזאת היא חלק ממני כתבה בהידברות

אני חיה בעיר הזאת, בני ברק, כמעט עשרים שנה. עשרים שנה חסרות רצף, כי עזבתי אותה וחזרתי אליה. ניהלתי אתה ויכוח, ולבסוף הנחתי לו. לא לחלוטין, אבל על הקונפליקטים כבר כתבתי, השתפכתי. השונה המציק מושך מאד לכתיבה. הפעם אכתוב על השאר.
בחלק מהשנים שחייתי בעיר הזאת, בכלל לא שמרתי מצוות. בתחילה איש לא העיר לי על כך, אחר כך כבר כן, ואז כבר ניסו לתהות על קנקני, אבל מרחוק, בזהירות מרובה. יש לי דיאלוג עם העיר הזאת, אפילו כתבתי עליה ספר, ובכל זאת עדיין לא פענחתי אותה.
כי איפה שהוא, גם השפעות חיצוניות, כן מסתבר שגם השפעות חיצונית מחלחלות אלינו פנימה. יש בהן עורמה, והן הופכות לחלק אינטגרלי מהקוד המולד הסמוי שלך.

או שאולי כן נכתב עבורי, לפני שנשמתי ירדה לעולם, הוכרז: היא תתגורר בבני ברק, ותבין את אנשי העיר הזאת, גם אם מרחוק. היא תתרגם את הליכותיהם לכל השאר.

עם השנים הפכתי דומה לאנשי העיר הזאת. רק קצת, אבל עדיין דומה.

אני משתדלת לדקדק בקיום המצוות, ושם זה קל לי. אני מתקשה לשבות בערים שאין בהן מערכת כריזה שמכריזה על כניסת השבת.

אני אוהבת את התכונה של לפני החגים, שמרעידה את אדמת העיר הזאת. את שוק ארבעת המינים, את הסוכות שמתנדנדות מעל כל מרפסת, שתופסות כל מגרש חנייה. את החנוכיות שמאירות את החשיכה, ממיסות את הקור של כסלו. אני אוהבת את התחפושות בפורים, את משלוחי המנות. את התכונה התזזיתית שלפני פסח. את נשים ההרות, את העגלות הכפולות. אפילו את ההסעות לחוף הנפרד, זאת למרות שאני בקושי מגיעה אליו.

אני מזדהה לחלוטין עם אנשי העיר הזאת בשעותיהם הקשות. באותם רגעים בהן התקשורת מנסה לתת להם צבע אחיד, אני מתקוממת. באותן תקופות הפכפכות אני מתקשה להבין את הצד השני של המטבע, למרות שבטוח שיש צד כזה.

אחר כך אני נרגעת.

כבר שנים אני כותבת בעיר הזאת. הפרט הזה התגלה במקרה, או שאין מקרים. הדבר התרחש כשראיינו אותי לרדיו קול חי, כך נחשף סודי. שכניי החלו לנסות לפענח אותי, אם כי, שוב, בחשש מה.

(צילום: פלאש 90)(צילום: פלאש 90)

תבינו, בעיר הזאת חיים אנשים. הם נלחמים על קיומם, כמו כולנו. אני יודעת בוודאות שהתורה יקרה לליבם, בוערת בעצמותיהם.

אני דומעת כשאני רואה אותם רוקדים בהתלהבות שאין שנייה לה, כשנערכת הכנסת ספר תורה.

יש בנינו דיאלוג, סמוי אומנם, דיאלוג לא ממוצה. תגידו, ואני לא אכזב, זה לא מדרכי.

כיום אני מבינה. נכון, אני בת למגזר אחר, מגזר מתהווה של חוזרים בתשובה. לעולם לא אהיה חלק מהם, ובכל זאת אני ממאנת לראות בהם רק פגמים. לא אוכל לשכוח את העובדה המוצקה, שהם אלה ששמרו למעני את הגחלת, את ארון הספרים של אבות אבותיי, זה שחזרתי אליו אחרי ששהייתי במדבר השוקק פרק זמן ארוך. ארוך מידיי.

הכותבת היא שחקנית, סופרת ומשוררת.

ספרה, "לפני ואחרי בבני ברק סיטי", יצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים. 

תגובות

3

כתבה מקסימה, נהניתי לקרוא, וברשותך אוסיף עוד כמה מילים:

בני ברק היא גם מקום שמלמדים אותך מגיל 0 מידות טובות, ערכים, מגיל 0 אתה מתוודע לעולם הרוחני, בני ברק היא עיר שהחול נרתם לטובת הקודש.. בבני ברק {כמשל, והכוונה לכל ציבור חרדי באשר הוא} תוכל לראות ילדים בני 3, 4, 5 שלא אוכלים את הממתק האהוב עליהם כי זה "בלי הכשר".. את ההתאפקות וריסון היצרים הם נושמים מגיל 0.. בבני ברק אפשר לשמוע חבורת ילדים בני 6, 7, 8 משוחחים בלהט, ופתאום מישהו אומר:"זה לשון הרע".. והחבורה משתתקת.. אפשר לשמוע בשיח של ילדי 8, 9, 10, "לדון לכף זכות".. כי המחשבה על השני נמצאת שם מגיל 0.. בבני ברק אפשר לראות ילדי חמד בני 11, 12, 13, ניגשים אלייך בטבעיות כשאת עם סלים כבדים ושואלים אם צריך עזרה.. כי חסד שם זה בדם.. בבני ברק שואפים גבוה ברוחניות, מחנכים גבוה ברוחניות, לא כולם, לא תמיד, אבל הכיוון הכללי הוא כמה שיותר לגדול.. כמה שיותר לעבוד על המידות.. כמה שיותר לעשות רצון ה'.. בבני ברק השיח הוא שונה החינוך הוא שונה הערכים הם שונים.. בבני ברק הרגליים ניצבות ארצה והראש מגיע השמימה.. שוב, לא כולם, לא תמיד אבל זוהי הרוח של בני ברק..
גם בני ברקית | 07/12/16 17:10
2

אהבתי כל מילה ומילה..

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת