בננות - בלוגים / אביטל קשת / האם רחל אמנו ויתרה? פורסם באתר הידברות
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

האם רחל אמנו ויתרה? פורסם באתר הידברות

יום פטירת רחל אמנו מבליט שאלה שבחיי היום-יום יום אנו פוסחים עליה בזהירות, או מתוך חוסר ברירה. מדובר בשאלת הוויתור.

רחל מוותרת על חלומה להתאחד עם האחד שנועד לה משורש נשמתה. מתוך דאגה כנה לאחותה, היא מוסרת לה את הסימנים, ומקבלת מהקב"ה גמול מכופל שלא את כולו תזכה לראות בחייה.

אבל אנחנו נשים פשוטות, שנטועות בהווה, עד כמה הוא רצוי ומועיל לנו, הוויתור, ומתי הוא פוגע בכבודנו הבסיסי, בערכנו העצמי? או שאולי-אולי, אותו כבוד הוא אבן נגף שמונעת מאתנו להגיע לתכלית הגבוהה יותר?

וכאן תיפרש התמונה. כן, ויתור יכול להפוך אותך שקופה, בעיקר הוא מונח כאבן משקולת על צווארך. ואז הוא אפילו יכול להסית אותך לדבר עבירה. המודל לחיקוי של כולנו הוא בטח לא, אישה חלושה ומעוררת רחמיים, שבשל הפחד או תגובת הסביבה, נמנעת מלעמוד על דעתה.

שלא לדבר על הוויתור המצוי, בו הזולת אכן מוותר לך ברוב טובו, אבל מעתה בכל מחלוקת ופנייה, הוא יזכיר לך את  גודל ההקרבה אליה נדרש, כן גם על ויתור כזה היינו מוותרות ובשמחה.

בנוסף, במערכות יחסים בינינו לבין הבעלים שלנו ראוי לחקור את הוויתור, האם אני מוותרת מתוך רצון להביא לשקט תעשייתי בבית? או  כי הבעל חשוב לי, אני יודעת שהוא במצוקה מסוימת, ואולי בכלל הצדק עמו, ויש לי את היכולת להבליג כרגע ובשמחה.

הרווח היה כדאי

חיינו ככל מלאים בוויתורים. בעל תשובה מוותר על הרגליו הקודמים, לעיתים על קשרים חברתיים ועל מקורות הכנסה בטוחים, כדי להיות קרוב להשם.

גם אנשים שלא עוברים תהליך כזה, מפרך ועילאי כאחד, מוצאים את עצמם: מוותרים לילדם הקטן, לשכן שתפס להם את החנייה, לבריון שקפץ לראש התור ועוד.

הסופר והפסיכיאטר האמריקאי, ארווין ילון, מתאר באחד מספריו את ההערצה שחשה כלפיו אמו, הערצה שגרמה לו לחוש כמו נער פלא עולמי. והנה בגיל העמידה גילה הפסיכיאטר הנודע שעליו לוותר על אותה פנטזיה, כי בגילו המתקדם מסתמנים לו כבר יורשים, ובשלב הזה של חייו, עליו להתפתח רגשית ולחבור לאחריות שמטיל עליו גילו המתקדם.

כי על פנטזיות רובנו מתעקשות לוותר, שלא לדבר על שליטה. עלינו להיגמל מהצורך לומר לבורא עולם את המילה האחרונה, ולהבין שרוב הדברים נקבעו זמן רב לפני שנולדנו. עלינו מוטל לקבל ממנו את הטוב, וגם את הטוב שאנו לא מפרשות כרגע כטוב.

אם נוותר לו, לעצמנו, לזולת, מתוך עמדת כח ולא מתוך חוסר ברירה, נוכח תמיד שהרווח היה כדאי, והוא יתגלה בזמן שלא גלוי לנו, מותיר בידנו זכות אדירה נוספת, שהיא התפילה לישועה המתדפקת וקרבה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת