בננות - בלוגים / אביטל קשת / למי אשתדל לסלוח
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

למי אשתדל לסלוח

גם כיום כשאני באה לבקר את הורי, שאינם  לגמרי בקו הבריאות, הם תמיד יתחבו לי ספר על השואה. אימי תביט בי ותאמר" לא נראה לי שהיינו מצליחות שתינו להינצל, אנחנו עדינות מידיי." כך ככה. מסר תת קרקעי ש" את כמוני חלשה." יטפטף לאורך כל ימי ילדותי מתוך חוסר אונים ומצוקה , היא אימי שאביה קיפח בה את הוריו. תחוש שהחיים הנדירים שניתנו לה, הם משהו שאינו מובן מאליו.  לאבי גישה שונה, הוא יתרוצץ ויקמוץ אגרופים , כל פגישה שנייה או שלישית בינינו, תסוב סביב הנושא הזה. לא אשכח איך כל  ימי ילדותי אבי ואימי היו מנהלים  תוך כדי טיפול באחיי הזאטוטים, ויכוחים ערים על הטראומה הזו. אבי תמיד טען שהיהודים קיבלו את גורלם בהשלמה וכך הקלו על הגרמנים את המלאכה, במשפחה שלו אנשים ניצלו כי הם ברחו, או התחצפו למרצחים, כן יש לנו על זה סיפור, שעוד אביא בשמו. אם כאלה היו כולם, אזי…

אימי טענה את ההפך. זה הוליד רצון  ליצור. אימי ביימה במשך שנים הצגות על הנושא, שעלו בבית וולין, אבי כתב.  ואני השתוללתי כשמישהו ניסה להתגרות בי,כשאפסו הסיכויים הייתי צורחת " הנה תכה אותי אני בכלל לא מרגישה" עוד טקטיקה לחיות. כי הנה אבא, אני כן נלחמת שתוקפים אותי, הם לא נוגעים בי במהות אתה מבין, אבא אמר שאסור לשתוק, הוא לאורך כל הדרך שנא ציות עיוור. בגללו עד היום אני אנטי סמכויות.

כך אני הילדה חולמת בלילות על השואה, אני לא תמיד מצליחה לחמוק מרודפי. אני חלשה, חזקה, גיבורה, רעבה. בקיצור לא כדאי לכם להיות אני. לכן, כשמישהו הופך את העניין לכלי ניגוח זה נראה לי כל כך לא מוסרי.

והשנה לצערי זה קרה מספר פעמים.לא אזכיר את האנשים, לא אנסה להבין את  המניעים., הרי הם בטח  אנשים פגועים. רק אומר שדי. לא הכל לגיטימי בויכוח מי הכאיב למי יותר, מי פגוע ועל מה. השואה אינה רק אשכנזית. אחרת טוניסאים ומרוקאים לא היו דורשים עליה פיצויים.

צריך לשכוח אותה, אני תומכת בגישה הזו, כן צריך להמשיך הלאה, לא להתאבק בה. אני מסכימה. גם הרבי טען כך. אבל מי שמכאיב לי בשמה, עושה מבחינתי מעשה פסול. ואין על המעשה מחילה. ולא אני השופטת. אני אשתדל לסלוח לו, למעני.

שנה טובה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת