בננות - בלוגים / / אישיות לא מענינת! ויש גם ציור
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

אישיות לא מענינת! ויש גם ציור

 

 

 

בהמשך לבית צבי וגם לקשר אני גופי ומראי , אני מעלה כאן תמונה שבעלי צייר אותי בערך בגיל עשרים פלוסססססס.

אני לא מעלה אותה כדי שיאמרו לי איזה יופי או לא יופי , אם כי אשמח אם יחמיאו לצייר אלא כמיני מחאה סמויה.

3 שנים למדתי בבית צבי ושם כוניתי : לא מענינת.

מורים נכנסו לכיתה ועוד בטרם הוצאתי הגה קבעו גזר דין נחרץ. " מראה לא מענין!"  

אני משערת שזה קשור לסרט הכושל בו השתתפתי , עליו כתבתי פה בהרחבה ואנשים כאמור נוטים לאמץ דעות כתובות.

כלומר.. הייתה האקזוטית, הקשוחה , המאיימת, המסתורית,  השולטת, הסקסית ואני!

דווקא בהקשר לגוף שגם אותו לא ממש חיבבתי כי רציתי את המראה השדוף וזה לא מה שניתן לי קיבלתי מחמאות.

מסתבר שידעתי להלך על עקבים גבוהים ואז תוך כדי הליכה הזזתי קלות את ישבני העגול ומיד כוניתי : נשית.

כלומר לא לגמרי, אבל לפחות במידה מסוימת.
 
בנות רזות מאד ושטוחות מאד כונו: אנמיות, לא נשיות, לא סקסיות ולא.. 

בפגישתנו האחרונה כולנו צחקנו בקול כשאחת מהן הפכה לאחרונה ליועצת הנקה. כנראה שתסביך" הלא נשית"  והעיסוק המתמיד בממדי החזה שלה גרם לה לגשש אחרי פיצוי.

בגלל זה אני לא מתלהבת מהמקצוע הזה שבנוי מכל כך הרבה קלישאות ושטויות. 

אנשים מבוגרים , שמתימרים להיות מורים, שלא טרחו לברר מי אני קבעו עלי דיעה מוצקה , דיעה שהשפיעה עלי לאורך שנים וגרמה לפיחות בערכי העצמי. 

ייחלתי להפוך את חזותי, שאלתי את נפשי להפוך להיות בבואה נשית אחרת מוצקה, עם אף מגובנן ועיניים מלוכסנות, בעלת צבע עור אסיתי ושפתיים ענקיות.

כל מה שאני הייתי היה בעייני ממוצע, מספיק בקושי , עובר ..ובתוכי קינן לו באמת החשש שהחומר ממנו אני בנויה  לא באמת מעניין.

מה שטמון בתוכי לא מעניין, כי תוכי הוא חזותי וחזותי לא מענינת!

מה עושים!

רק היום אני מבינה עד כמה המשפטים האלה הפכו את בני כיתתי ליריבי המענינים המושבעים, התהלכתי לידם על קצות האצבעות, הם נראו לי אלילים מענינים שה" סימן אותם עוד בטרם היוולדם ונתן להם את כל הנתונים הנכונים. 

סליחה על כך שהמילה מענינת חוזרת כאן כמו מנטרה, אך היא ליוותה אותי לפחות לאורך  עשור מיותר אחד.
 
כמה רווח לי שבפגישה משותפת שערכנו כל בני הכיתה לא הפסקתי לקבל מחמאות בסגנון:" את נראת טוב!" 
הפעם האמנתי לדוברים.

אני משערת שהמוסד הזה הפך את כולנו  ליותר מכוערים ממה שאנחנו באמת, רציתי לומר להם ולבסוף גם אמרתי.

  

 

 

 

32 תגובות

  1. אביטל, קודם כל – באמת אהבתי את הציור. שנית, מאחורי המלים האלה מסתתר הרבה כאב. הזכיר לי קצת את הדיאלוג של שחר-מריו עם הגוף. נדמה לי שבגיל 27, באופן מפתיע, הוא הסכין איתו (לפי השיר לפחות). לחלק מאיתנו זה לוקח זמן רב יותר, וחלק לא יבינו על מה את מדברת:)
    חוצמזה – מעניין. הנה, עוד פעם תוסיפי מעניין:)

  2. הי אביטל, לדעתי,אישיות לא מעניינת או כן מעניינת היא לא לאחר לקבוע, כי יש אינסוף אנשים ולכולם דעות משלהם וזכותם לדעתם, מה שחשוב הוא מה אדם חושב על עצמו וכמה מעניין לו עם עצמו.
    בגיל צעיר, אכן קשה להבין זאת ואנשים עלולים לצלק בילד או במקום הרגיש הלא מעוצב בצעירים, במיוחד הקרובים, כהורים או מורים.
    לדעת לראות את זה ולהתנער מזה, זו גדולה בעיניי, ואין צורך בחיזוקים מסביבה אחרת, כי אם אדם לא מודע לעצמו ולמעלותיו, אזי הוא לא יאמין גם לאנשים מפרגנים.

  3. כמה פגיעים שחקנים. איזה מקצוע חשוף. העובדה שאת כל הזמן תחת עין ביקורתית שבוחנת אותך ולא מרפה ואין לאן לברוח, זה דבר שלא כל אחד יכול להתמודד איתו. הכרתי לא מעט שחקנים טובים שבית הספר הרס להם את הבטחון העצמי לחלוטין. והאבסורד הוא שבשביל להיות שחקן באמת טוב, אתה חייב להיות עם יסוד חזק של פגיעות.
    זה מין מעגל כזה של תופת. ועדיין אני מתגעגעת לבמה… 🙂 לתופת… 🙂

    ואת? מעניינת אותי מאד. ! והציור יפהפה. מבט בוחן.

  4. הצייר יודע לצייר והדמות כפי שהוא צייר מאוד מעניינת. וגם בלי דמותך בציור , ממה שאני קורא פה, את מעניינת.

  5. הציור נפלא, ואת יפה {גם בתמונה} מי קובע מי מענין ואת מי??? סתם הרגשת כוח של מורים שחיי תלמידים בידיהם ואין בהם רגישות הבנה או עדינות, צריך כל כך להזהר במילים.

    • אביטל, ראשית הציור יפה, הדמות דוקא מעניינת, ואת מעניינת מאד. לפעמים אנחנו נותנים כל כך הרבה כוח לאחרים, למלים לדעות שלהם עלינו, מעבר לכל פרופורציה, את מרתקת גם בכנות שבך. חיבוק ממני.

    • נכון חני ותודה על המחמאות שימסרו לצייר , זה היה מכוון לדעתי, זה לא שהם לא נזהרו, הם פשוט התכוונו להכאיב!

  6. אביטל יקרה
    ראשית גם אני משבחת את הצייר ואת המודל , הציור יפה ביותר , והמודל יפהפיה!
    מהכרות קרובה ביותר עם המוסד אותו הזכרת אני יכולה רק להסכים אתך על העוולות שעלולים לגרום לאנשים צעירים ופגיעים, בכייה לדור ! דעי לך שכל הדברים שאמרו לך שם זה : הבל הבלים ! חד וחלק !

    • מוסד דוחה, אם כי בעלי טוען שהוא מכין היטב לחיים בחוץ.

      רק ששם שהיינו 12 שעות ביממה ויותר בזמננו למדו רצוף לא היה לאן לברוח מהתופת הדוחה הזאת.

      מאיפה אנשים לוקחים כל כך הרבה רוע?

      ואני מאד שמחה על תגובתך , מאד!

  7. אביטל
    זו הפעם השניה בה אני חושבת מה להשיב לך בפוסט אחד, ומוצאת את הדרך באחר.
    חשבתי עלייך היום ועל הפוסט היפה שלך, בו גילית את הטון הלבן, וחשבתי כמה טעון האדם הבוגר, למוד החיים, וכמה
    עניין ועומק הוא מקבל כשחקן. שיחקתי תקופת מה בתיאטרון שוליים (החדר), ושם כל מה שנובע מעולמו הפנימי של השחקן הוגדר מעניין.

    מכירה על בשרי תוצאות ביטויים מסרסים של מורה. מחאתך חשובה ומוצדקת. מרגש לראות כמה יפה ומעניינת את לבעלך.

    • חמודה סמדר, באמת שמעתי טובות על החדר וספרו של אמיר מונח אצלי בבית.שחקת שם בהצגה ספציפית?

      בסך הכל תיאטרון זה כף , אתה אמור להכיר את הפרטנר לאהוב אותו ובית צבי דחף אותנו לההפך מזה בדיוק.

      בסך הכל אני מאד אוהבת את המקצוע הזה שהפך לזירה פרועה של דוגמניות וסרסורים אומנותים.

      אני באמת חושבת שרק הגיל מלמד אותנו את חשיבות התוכן הפנימי.

      ותודה על המחמאה לבעלי!

  8. אביטל, מניסיוני, יש כמה אסכולות בבניית שחקן. האסכולה המאמינה שרק אם תסכול וכיסוח והעלבה יש צמיחה, והאסכולה השנייה היא באמצעות החום, החיבוק והחיבה. אני כמובן מעדיף את האסכולה המחבקת. מסרי לבעלך שהדיוקן חזק ומביע. אני על כל פנים רואה אותך כדמות מעניינת מאד, מעורבת ואכפתית וזה עולה אלף מונים על כמה שחקנים "מעניינים"

  9. יש אנשים שפשוט ניזונים מלהעיר הערות מזיקות לאחרים. טוב שיצאת משם! א.

    • 3 שנים היו די והותר גם לדעתי , תארי לעצמך שהן השפיעו על טווח ארוך הרבה יותר.

      פגשתי את אחת המורות ברחוב ואמרתי לה מה אני חושבת עליה ופתאום כשלא הייתה לה במה של תלמידים רועדים, היא בעצמה רעדה.

      הבנת?
      אני בטוחה שכן!

      • למדתי אמנות בגילאי ה 50 ואתי למדו בנות צעירות בהרבה. הייתי כבר מספיק מבוגרת לעמוד בלחצים ובביקורות של מורים שלולא לימדו אמנות איש לא היה מכיר את אמנותם. כמה מהמורים האלה שביקרו אותך הם שחקנים ידועים וטובים? תמיד אמרתי לצעירות שהתאיישו "אל תתנו להם לעשות לכן את זה". היתה תלמידה אחת שבשנה שנייה אמרו לה שאין לה מה לעשות באמנות ואחרי שעודדתי אותה היא המשיכה לשנה שלישית. בסוף שנה שלישית זכתה בעבודה הטובה ביותר של המחזור שלה. את צריכה לעשות מה שאת אוהבת לעשות ובמשך הזמן תתבגרי ותתברגי למקומות שיאהבו אותך. אל תוותרי לאיש חוץ מלאישך!!!! המשיכי ותאמני את עצמך להיות עמוד בטון חזק ברגע שאת שומעת ביקורת. תמיד תשמעי ביקורת, גם אם לא תהיי שחקנית, אז לפחות תעשי מה שאת אוהבת.
        המשיכי הלאה ואל תוותרי.

        • תודה לך נירה וטוב שלמדת ועודדת אחרות וגם אותי!

          • אביטל חמודה
            הנה החדר התקרר מעט הערב אז אני קוראת עוד פוסט שלך ומוצאת בו כנות ובגרות וציור יפיפה של אישך ואני שוב שואלת את עצמי למה לא קראתי את כל הפוסטים על האהבה של החוזרים בתשובה והבנתי שא. היה לי חם בחדר ב. הכותרת לא משכה אותי וסדרות אני לא קוראת אפילו אצל סופרים ומשוררים מפורסמים . הזמן הוא יקר וגם הכוח. אנחנו מנווטים אותו באותו רגע למה שהכי נוח וקרוב. ומי שכתב לך שאת מעלה הרבה בזמן קצר גם צדק.
            מאידך כתיבתך רהוטה ומקסימה ואני שוב ממליצה. המשיכי בדרכך . אגב אני אוהבת את תגובותייך . אם רוצים להעלות מספר קוראים יש להתייחס בכבןד לכל תגובה וזאת את עושה בחן רב

          • nירי פליישר

            זו הייתי אני הקודמת

          • תודה לך מירי על ההתיחסות המעמיקה!

          • את אשת חיל מענינת ויפה, והתמונה קלטה את היופי, יישר כוח לבעל הכשרוני

          • אמסור לו, תודה לך חנה המקסימה על כל מילותיך שנובעות מנשמה מיוחדת במינה.

  10. לגב" אביטל,
    נכענסתי כדי להכיר.
    זה הפוסט הראשון שאני קורא כאן ממך.
    הערתי: את התענינת עם את מענינת אחרים, את בני כיתתך, למשל – אך היית צריכה לחשוב עד כמה ה ם מענינים אותך.

השאר תגובה ל אביטל מהבלוג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת