מרוב הנקיונות לפסח אני חשה שאני טובעת ביותר ויותר באלגן. ארון אחד מפורק מתכולתו וסביבו מוטלות ערמות של כביסה שנערמה לה באין משים, הכיור נחנק מרוב כלים, החול שבני הביא עימו מן הגן מוצא לו שבילים , מתחפר בינות לערוצים שמתגנבים אל מתחת לספות. המראות באמבטיה וחדרי השינה לא מראות אותי כפי שאני רוצה להראות. הן לא מספיק מבריקות. אפשר לומר כלל ...

          בפרשת השבוע כתוב: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ה' אינו זקוק למקדש,אנו זקוקים לתחום מוגדר בו נוכל להתייחד עימו , קשה לנו להכיל את המופשטות שבו, ואת זה שהוא מצוי בכל מקום, פועל, רואה, בוחן, חומל. אך עדין נשאר בגדר לא נראה. בעיקר עבורנו, בני עמו, שקבלו על עצמם שלא לעבוד  אלילים. המקדש מסייע לנו במשהו לחוש את הקרבה אליו. ...

      http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14483&blogID=161 http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14530&blogID=161 http://blogs.bananot.co.il/showPost.php? itemID=14530&blogID=161 למי שלא יודע על מה מדובר, ממולץ לקרוא את הקישורים. ——————————————————————– לפני מספר חודשיים שוחחנו במדרגות אודות הריהוט והחפצים המיותרים שאנשים נוטשים בחצר. זוכרת שהבטחת שתעזור לי לפנות את הערבוביה. לא עמדת במילתך, שכחת? לא כעסתי. כי בשביל מה… והנה הבוקר, אני מוצאת את עצמי, עומדת כמעט לבדי, מול מה שנותר ממך, מפנה את החפצים הלא רצוים שהשליכו לכל ...

      השכן שלי נהג מונית, חטף שבץ מוחי, בשבת הראשונה של חנוכה והובא היום למנוחות. צר לנו עליו אך לא רק עליו. לשכני ז"ל כלב גדול, שהוא ובנו הצעיר טיפלו בו, והוציאו אותו מידי בוקר וערב החוצה לטיול חיוני. כעת מאז אושפז האב ואף נפטר ,(לצערינו), הכלב נובח כאן ימים שלמים, מגרד בדלת , וליבנו עליו . אין לנו מושג ...

          בעקבות הבעת דיעה על פוסט של לבנה על נושא האחוריים וכדומה, אני מעלה כאן סיפור ישן שכתבתי בהשראת הטרדה די מפחידה שעברתי בירקון. הסיפור הרבה יותר מרוכך, מעובד, וכמובן לא אמיתי, כי זה קרה בתקופת נישואיי. אני מעלה אותו כאן משום שלעיתים המושג פמיניזם הופך למבולבל בעיניי, וגבול החשיפה הופך ללא ברור. האם מותר לנו ...

  אין בעולם אישה שלא אוהבת שאומרים לה: שהיא יפה. נכון? ובכן, פגשתם אחת שלא אוהבת , אני. אם לדייק , זה לא שאני לא אוהבת, רק במינון סביר. לא בהגזמה.   מאז שאני זוכרת את עצמי,  עודף מחמאות שנגעו בצורתי החיצונית הלחיצו אותי. כאילו אני חייבת להוכיח משהו, שאוטוטו יחלוף.  או  שמא,  אין לזולת את החשק להתמקד בי, שלא לדבר  ...

   בני האמצעי  בן 13 היום. מהבוקר הוא מחויב להניח תפילין , (אם כי התגאה בזכות ועשה זאת בשמחה). ומהיום יצום את כל הצומות הכתובים עד ..לימות המשיח  המתדפקים. אנחנו משתחררים מעולו, בעוד הוא נכנס אל שנת בר- המצווה שלו רעב מתמיד , אך גם טהור מתמיד. יומהולדת שמח בועז .  

      בשבת ביליתי בנהריה, אוכל כשר , סעודות ,תפילות, שיחות, רבנים, שאלות, מדשאה, מנוחה, פרצופים מחוייכים ,התעלייתי.   ואז חזרנו עמוסי תיקים, נחתנו על המיטה, בלי" קריאת שמע ". שני צעדים קדימה ואחד אחורה. אתה שומע אותי הבורא? כזאת אני. והיום אני שוב מוזמנת לכותל, ומתעצלת, איך אסע ואני כה עייפה, אך ז..זמן הסליחות מתקצר והולך. מה מעייף ...

        בשנה שעברה הייתה לבן שלי גננת בשם טובי, יפיפייה גרושה( דבר נדיר) ובנוסף לכל אמהית ,חמה חכמה, ומסורה, בקיצור משאת נפשו של כל ילד. מידיי בוקר בני התעקש לקטוף עבורה היבסקוס ולהגיש לה אותו.  "תודה " היא התמידה ללחוש , בני הסמיק ולא פסק ממנהגו, אפילו בגשמים ובסערות קטפנו לטובי פרח , ובקשנו ממנה להקפיד ולהניח אותו באגרטל ...

  משפט  ששמעתי היום: הסבל הוא הזבל שמדשן את הנשמה.