לכל אדם יש פסוק. אומרים כשתגיע למעלה אחרי 120 שנה תתבקש לומר את הפסוק הזה וזה יהיה הזיהוי הראשוני שלך. בינתיים אני מלמלת אותו כל בוקר בתפילת שמונה – עשרה ומרגישה שהוא בא ונכתב עבורי. אמירת הפסוק עוזרת להכוונת התפילה . אני באמת חשה מכוונת לחלוטין כשאני אומרת: אלוקים אל דמי לך אל תחרש ...

    זה שיר הומריסטי- לא מצחיק – שכתבתי לנוכח השתלטות הטכנולוגיה על חיינו ולנוכח הרוח שבה אני נתונה החלטתי לצחוק וגם… שמתי לב שהבלוגיה קצת נוגעת בנושאים הללו , אז זהו , הבאתי אותו.    את המחשב שקנית עבורי אהבתי יותר ממך תוכנות , מקשים   סיסמאות . אל מולם   רצועות של חום   שפלט גופך    מתערטלות בפני        מסכי נפרצים ...

  אני חולה ומאמינה שזה קשור לפוסט הקודם . מתפללת לחידוש הכוחות , שבת- שלום לכולם. מאז שחליתי  איבדתי את חוש הטעם קודם הנפש הוכתה ועכשיו הגוף נכנע והטעם אני שבה ומגששת אחריו  

  נכתב לרגל הכאב שתקף אותי ביומים האחרונים ושיתק ושיתק ושיתק. וזה רק אגו לעזאזל כמה קטנה אני יכולה להיות. ——————————————————————————————- הכאב היה נוראי לא יכולתי להכיל הדרך ארוכה  כשלתי.   עלעלים מרשרשים ברוח הקלה לחישת השביל בואי, בואי משחררת מחסנית נסוגותי אחורה מחמת ההדף      רובאי המלחמה הזאת חסו עתה בצילי. צילי   שנעקר כמו עיניי שטבלו ביופי המשתוקק   ...

    צ'רלי צ'פלין מדשדש בערבות הבוכיות   בחיפושיו אחרי מטילי זהב   אבי הזאבי בוהה   אימי משחילה חוט לבן   צ'רלי צ'פלין לועס בשקיקה את סולית נעליו שהתבשלה בקדרה   צ'רלי אומר לי : מותק את נעל סוליה מגפי הגומי שלך דורסים רמשים    מדורת השבט בסלון הקטן    לא מפשירה.   שפמו של צ'רלי גורף  שלגים מגרפה עלובה יש לך צ'רלי ...

    תבל מרעידה   אדמה תחוחה   שור צמא איכר מקושש תבן מדמם   מסכת יבמות נקראה  נקרעה?   נשימתי   הפכה פקעת סתורה   מקופלת  בפינתי הטעונה נזכרתי  בך הגיעה  שעת  תפילת מנחה.    

מצטרפת אליך מירי, זה מאד מיותר וגורם לאנשים שלא להתיחס לדברים החשובים באמת. כמו עזרה לזולת, מילה טובה ומנחמת ועוד.        זה רק פוגע ברוח המקום ומהיום גם אני לא שם.   

    עין טובה ועין רעה עין מוגדלת אישון מסתתר תחת קפלי אימה בני אנוש נסוגים מפני  מכוניות מרעימות עשן , ואני מביטה נכוחה  כתמים של כעס מעבים עדשת משקף כפולה      לחישות של מכשפה       חותרות על פני העור המוטרד   ושם מתחת למצעים שוכבת בת בריתי הקטנטנה  חיתולי הבד שלה מהודקים בסיכת ביטחון מבריקה  אימא היא נואקת מתוך שינה ...

    יש כאן טרול או טרולית שמגיבים בשמי, או משתמשים בניסוחיי. שמתי לב לזה עכשיו בפוסט של אסתי ירושלמי על "נשים" וגם בעוד פוסט בו התגובה הייתה בעילום שם אך תאמה את ניסוחיי בעניין אחד הבלוגרים כאן. אני אלרגית לכל זיוף מסוג כל שהוא ולכן מעירה את תשומת ליבכם לכך. יכול להיות שאפסיק להגיב לתקופה. זה מקומם אותי, למרות ...

       כפות ידיי מחורצות וקפואות  בהונותי סגולות עד פריחה   חרטום נעלי השמאלית  לוחץ על קנה הנשימה   ביחד עם כל עדת המעונות   טולטלתי אל עבר הקרון   הקדמי או אולי האחורי ישבנן מתחכך בירכי ואני נוסעת       גומי לעיסה דחוק  נטמע כמו מוך בין המושבים  זרותו דבקה  בקלסתרון   שמפשפש בעיתון   איני מתענינת  בכותרות המתחלפות      מולי ...