אביטל קשת לטאה יֵשׁ לָהּ לְטָאָה בַּשֵּׂעָר. הִיא בְּטוּחָה שֶׁרָאֲתָה שָׁם בֵּין הַשְּׁבִילִים הַמִּסְתַּכְסְכִים לְטָאָה, וְאוּלַי הָיָה זֶה עַכָּבִישׁ. הִיא מַעֲבִירָה מַסְרֵק מְשֻׁנָּן עַל פְּנֵי הַקַּרְקֶפֶת וְשׁוֹלֶפֶת קַשְׂקַשׂ. לֹא, אֵין לָהּ לְטָאָה. לֹא בַּשֵּׂעָר. אוּלַי עַל הַמַּרְפֵּק אוֹ עַל עֶצֶם הַזָּנָב? מִן הַסְּתָם צָפְתָה אֶתְמוֹל בְּסֶרֶט מְצֻיָּר, פַּס הַקּוֹל הֶחְרִישׁ אֶת אָזְנֶיהָ וְנִדְמֶה הָיָה לָהּ שֶׁמִּתּוֹךְ הַמָּסָךְ קָפַץ מַזִּיק. מִיָּד ...

פלישה הָעֹנִי פָּלַשׁ לַמַּחְשָׁבוֹת אַךְ תְּחִלָּה כִּרְסֵם בִּשְׂפַת הָאִיִּים לֹא הָיוּ יוֹתֵר מַלְאָכִים הַכֵּהֶה נִקֵּד וְסִכְסֵךְ הַפְּקִידָה בַּבַּנְק מוֹלְלָה אוֹתִיּוֹת מָה הִפְרִיד בֵּינִי וּבֵינְךָ? הַיְּקוּם שָׁאַג הָעֹנִי פָּלַשׁ תַּנִּינֵי יְאוֹר הִמְתִּינוּ לְמֶחֱוָה אַרְנְקֵי עוֹר חֲדָשִׁים הִתְמָרְקוּ כְּמוֹ שְׁמָשׁוֹת בַּחוֹל שֶׁפֻּזַּר עַל גְּדוֹת הָרָעָב צָחַקְנוּ סַמִּים נִמְכְּרוּ מִלְיוֹנִים חָגוּ בְּכַחַשׁ אֲחֵרִים צָפוּ כּוֹחָם הָלַךְ וְתַשׁ שָׂמַחְנוּ מָה הָיָה שָׁם בֵּינִי וּבֵינְךָ? ...

אני כותבת שירה. וככותבת לכותבת חווית הקריאה שלי תמיד טובלת בעניין של עריכה. כל מה שאני קוראת עובר אצלי עוד עיבוד. מעצבנת שכמותי. כשקראתי את " פלא" של איריס אליה כהן  עלו בי אכן מחשבות על השמטת מילה, בעיקר השמטה. כי אני שואפת תמיד לתמצתיות. אבל אולי זה עניין של אופי אני מהצד של הקצרנים, איריס היא מהמאריכים. סליחה מאריכות. ...

"אישום נגד אבוטבול: עקר את עיניו של משה הדס": מתוך ישראל היום. ——————————————————————     הם עקרו לו את שתי העיניים והוא מוטט עליהם את קירות ההיכל לא את קירות האשמה שתי עיניים מטורפות בלב ערבה שוממה.   ואני לא הלכתי אחריו במדבר הזה ולא נעצתי יתד באוהל ואחר כך ברקה ולא הייתי היפה בנשים היה לי מבט חולמני שלא ...

קול באישה שירה ערב ביפו בהפקת אביטל ז'נט קשת ונטלי ארביב  

אני חיה בעיר הזאת, בני ברק, כמעט עשרים שנה. עשרים שנה חסרות רצף, כי עזבתי אותה וחזרתי אליה. ניהלתי אתה ויכוח, ולבסוף הנחתי לו. לא לחלוטין, אבל על הקונפליקטים כבר כתבתי, השתפכתי. השונה המציק מושך מאד לכתיבה. הפעם אכתוב על השאר. בחלק מהשנים שחייתי בעיר הזאת, בכלל לא שמרתי מצוות. בתחילה איש לא העיר לי על כך, אחר כך כבר ...