ארכיון כותב: אביטל קשת

יה אכסוף

           כחלק מהתחייבות שלי לספק לילדי תוכן משמעותי בחופש, נסענו לירושלים . ביום ג' החלטנו לפקוד את מוזיאון ישראל, ביום הזה, יש כניסה חינם לילדים. מומלץ. סיירנו בתערוכה " חסידים לא שחור לבן". ובכל זאת חשתי קצת שחור לבן. אולי בגלל משהו לא מדובר, נקרא לזה- השיטה, אותה הגישה הגורסת שהנה אנחנו חושפים בפני הקהל הרחב ...

קרא עוד »

אני נהר

         לפני שנסעתי לאומן כתבתי כאן פוסט דכאוני למדי, המצב היה בכי רע, כולל הקיץ שלא בדיוק מעודד אותי. כשחם לי הזיעה מתחילה לטפטף לי למוח והיא לא בדיוק מחוללת בו פלאים. תוסיפו נפילה כספית שארעה לי בדיוק אחרי רכישת הכרטיס, והתחושה שכל הזמן הקב"ה מנסה אותי דווקא בקטעים של התבוססות כלכלית וגילוי כישרונותיי לרבים, ואני כאמור ...

קרא עוד »

תרדמה

      אז אמרתי לרופא: תראה אני נורא עייפה, אי אפשר להסביר עד כמה, אולי יש לך משהו לחיזוק? החיים הם נורא מעייפים אותי, אי אפשר להסביר עד כמה, נכון שאני לוקחת חצי כדור ביום שאמור לטפל בבעיותי הבריאותיות, ומאחר והוא משנה לי מערכות בגוף זה מעייף, למעשה עלי לקחת שני כדורים, אבל הם יחסלו אותי סופית, אני סובלת ...

קרא עוד »

המשטרה לא מפתה אלא עושה כמיטב יכולתה, תגובה לעלית קרפ

      http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1791102 משטרה מייצרת פסטיבל, כך טוענת עלית קרפ, המשטרה היא זו שפיתתה את הפדופיל הסמוי לחטוא עם שוטרת בת עשרים שהתחזתה לבת שתיים עשרה, היא זו שהפילה את הסוטה חסר הישע  בפח. על פניו עלית קרפ צודקת, לפני עיוור לא תיתן מכשול, הם הפדופילים חלשים מול היצרים שלהם ואין טעם לגרות אותם ואז לייצר הצלחות משטרתיות. הרי ...

קרא עוד »

גיבורה חרדית קלסית

      הייתי קצת עצובה,  הימים ימי בין המצרים ואכן אויביי הכריעו אותי ולא בשדה הפתוח אלא בין קירות מקושטים. וכך – מותשת מהשמש, עור פני החיור, סופג קרנים מצלקות – אכזריות, פסעתי אל עבר תחנת האוטובוס, כשהגעתי הביתה, התרווחתי על הכורסא הממורטטת שאותה כנראה לא אחליף החודש, וחשבתי שהנה אני גיבורה, ולא סתם גיבורה, אלא גיבורה חרדית קלסית באחד ...

קרא עוד »

אי קיו מסוג אחר

        לפעמים אני מאזינה לראיונות שנערכים עם חוזרים בתשובה, לא עם כל הנאמר שם אני מזדהה, אבל לפני קרוב לשנה, מצאתי את עצמי נשאבת עמוקות למשפט שאמר רן ובר, מחבר הספר "התגלות"  בראיון שערכה עימו עלמה זוהר. הוא אמר משהו כמו:  רציתי את הטוב, חיפשתי אותו, זאת הייתה הסיבה, זאת הסיבה העיקרית…לתשובה. יכול להיות שגם טון הדיבור הנלוה, שכנע אותי באמיתות ...

קרא עוד »

אינה דומה שמיעה לראייה

    Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-style-parent:""; line-height:115%; font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif"; mso-fareast-"Times New Roman";} גם יום עיון מדעי סופו שהוא מביא אותי להתחזקות באמונה.   קודם כל, היום עסק בחושים. ושיננו חזור ושנן. שאינה דומה שמיעה לראייה. שלא לדבר על כל החושים האחרים שפועלים בתהליכי למידה, או מפגש עם בן ...

קרא עוד »

חיים שלי את

      אתמול בלילה אני יושבת עם הבנות סביב שולחן אוכל מבולגן.  "חיים שלי את אמא" קוראת  לעברי האמצעית. "סתם, כשהייתי עם נקע.. .אמרת לי בטלפון, חיים שלי את אמא, אני תכף באה לעזור לך, וחזרת לקראת חצות." " אמא אף פעם לא שוכחת כלום, עד היום שתמותי היא תזכיר לך את זה." מאבחנת הבכורה. " את בכל זאת ...

קרא עוד »

מודה אני לפניך

  Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-style-parent:""; line-height:115%; font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif"; mso-fareast-"Times New Roman";} מכירים את הרגע שבו מסתבר לכם שנחלצתם בנס מאסון נורא, או שהבדיקות שהרופא הורה לכם לעבור יצאו תקינות בניגוד לתחזיות הקודרות. הרגע שנולד ילד בריא והצרחה הראשונה שלו מגדילה את העולם. הרגע שאתה קולט שהנה סוף, סוף ...

קרא עוד »

תשכחי מזה כרגע

        אני והבעל שוב מוזמנים להצגה בחיק המשפחה המורחבת, המזמינים טוענים שלא נובך כי יהיו שם מלא דתיים. " מלא דתיים" לא הייתי אומרת, היו דתיים לייט, מהסוג שאני מחבבת, זה בסדר, אבל אף אישה עם פיאה לא הפגינה נוכחות, אבל מה לא עושים על מנת ללכד את שורות המשפחה, חוץ מזה שאני מבינה משהו בתיאטרון. אז ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת