הולכת אלי לפעמים כותבת
עברה שנה וזכרון רגעי הפרידה האחרונים מאמא לא עוזב אותי. נשימותיה הכבדות, הקצובות לאורך אותו הלילה הטרוף, וההבנה המצמררת שהנה מתקרב הרגע ששום דבר לא יכול להכין לקראתו.
לעת צהרים, כשנשימותיה נחלשו והאטו, אחזתי בידה, שתמיד חיממה את ידי וכעת היתה קרה, וליויתי אותה, יחד עם אבא, עד שעזבה. באותם רגעים היא נראתה שלווה ורגועה, כמו שלא היתה כבר שנים רבות מידי.
אמא עצמה את עיניה והותירה מאחוריה חיים מלאים עשייה, לימוד, עניין, סקרנות, והמון חום ואהבה. היא גם השאירה מאחור 10 שנים של סבל וחוסר אונים.
הצער והכאב שבהליכתה, הפכו עד מהרה לגעגועים עמוקים וזכרונות מהשנים שלפני מחלתה. בחלומותי היא בריאה ומלאת חיים כפי שהיתה, משתלבת בטבעיות בחיי היום יום שלי, בקולה העמוק והחם, בשפתה העשירה והיפה ובטמפרמנט הידוע שלה.
כן, לאמא היו ידיים חמות, עדינות, רכות וגם חזקות כידי עובדת אדמה. היא נגעה בכל מי שהכירה, כי אהבה לגעת, להבין, להכיר וללמוד. היא היתה אוהבת אדם אמיתית ובכל אדם מצאה תמיד עולם ומלואו, כי היא באמת חיפשה.
אמא אהבה – אהבה עזה את המילה הכתובה. אחרי מותה גילינו שאספה ושמרה כל מילה שכתבה, או שנכתבה עבורה. מחברות עבות, מלאות סיכומי הרצאות ושיעורים בכתב ידה, בכל תחום אפשרי – קולנוע, פילוסופיה, ספרות, אמנות, פדגוגיה, יהדות והגות. כתבות שעניינו אותה גזרה ושמרה. פתקאות מלאות אמרות, ציטוטים ופתגמים.
וכמובן – המכתבים. המון מכתבים.
ובין המכתבים מצאתי אוצר "שלא יסולא בפז" (ביטוי של אמא): המכתבים שאבא ואמא כתבו אחד לשניה מייד לאחר שהכירו, באוקטובר 1960, ועד שעברו לגור יחד בגזית. מכתבי אהבה יפהפיים, מלאי רגש, והתרגשות בשפה וביכולת ביטוי שנדיר למצוא היום.
יום אחד נכרוך את כל המכתבים האלה ונוציאם לאור, והם יספרו את סיפור האהבה הנדיר והיפהפה הזה, שהתחיל לפני 50 שנים, וממשיך גם עכשיו, אחרי מותה, כי היא עדיין נוכחת יום יום בחייו של אבא, ואהבתו אליה ממשיכה להעמיק ולגדול.
גם בחיי שלי אמא ממשיכה להתקיים, ואני מאמינה שבחייהם של כל מי שאהבו אותה. הביטויים והפתגמים שאהבה לצטט צצים להם כל הזמן במשפטים שאני אומרת, (או לפעמים רק חושבת בליבי), ותמיד מעלים חיוך על שפתי, כי אני שומעת את קולה אומר אותם בהטעמה המיוחדת לה. כך גם בשירים וסיפורים רבים שנצרבו בי בקולה.
התמזל מזלי להיות ילדתה. עכשיו היא מחממת אותי מתוכי.
קישור לסרט על אמא שהכין אחי גיא: http://www.youtube.com/watch?v=k3J_eR6UODA
אשה יפה ומרשימה. עצוב שסבלה בשנותיה האחרונות. יהי זכרה ברוך!
נוגע ללב, מרגש
מרגש ועצוב כל כך. הפרידה נמשכת שנים ובעצם תמיד צץ משהו שמזכיר. צריך לכבד את זה ולפנות זמן לצביטה בלב. שיהיה לך הזמן והכוחות לכך.