הולכת אלי
  • סיון ון דר פלאס

       השנים פרכסו את פני בזכרון אהבות וענדו לראשי חוטי כסף קלים עד יפיתי מאוד בעיני נשקפים הנופים ודרכים שעברתי ישרו צעדי עיפים ויפים אם תראני עכשיו לא תכיר את תמוליך אני הולכת אלי בפנים שביקשת לשוא כשהלכתי אליך (מתוך "אני הולכת אלי" של לאה גולדברג)

אדוות

הזמן שחולף מאחז עיניים

כמו אמן חושים

טס אלף שנות אור בדקה

אך עתים

במבט

במחווה

בשנתו הבוטחת

נגלית ראשיתו

ואדוות תנועותיו ברחמי

מאירות את

היקום כולו

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסיון ון דר פלאס