הולכת אלי
  • סיון ון דר פלאס

       השנים פרכסו את פני בזכרון אהבות וענדו לראשי חוטי כסף קלים עד יפיתי מאוד בעיני נשקפים הנופים ודרכים שעברתי ישרו צעדי עיפים ויפים אם תראני עכשיו לא תכיר את תמוליך אני הולכת אלי בפנים שביקשת לשוא כשהלכתי אליך (מתוך "אני הולכת אלי" של לאה גולדברג)

שיר ערש למיכאל

 

כשהעץ הגדול שבגן
מתמלא ציפורים עייפות
והרוח שבא מהים
הופך ענפיו לעריסות
מגיע החושך ברוׁך
ועוטף את הכל כשמיכה
וירח לבן ועגול
מאחל לך ליל מנוחה
 
אז אמא קוראת עוד סיפור
ונושקת על לחי ואף
מחבקת חיבוק אחרון
ומלטפת תלתל שובב
יורדים עפעפיים כבדים
על עיניים גדולות ויפות
והמון מלאכים חמודים
יוצאים לשחק ולרקוד

 

30 תגובות

  1. לי עברון-ועקנין

    אוי, תודה על השיר המקסים. אני כמובן חושבת על התלתל השובב ועל העיניים הגדולות היפות של הדר שלי.

  2. שיר מתוק ומחמם לב.

  3. מתחשק לי להתכרבל מתחת לפוך ולישון עם חיוך :)

  4. מיכאל ון דר פלאס

    מקסים נהנתי מאוד ומרגש מאוד

    • ילד מתוק ונפלא שלי, תודה על תגובתך כאן. כמו תמיד אתה מוציא ממני את הטוב שבי. אוהבת אותך מאד מאד ועוד.

  5. יופי של שיר.

  6. מה עם ספר ילדים בחרוזים, סיוון? נראה לי שאת בדרך.

  7. אהבה ורוך ופשטות חברו לשיר מקסים.

  8. חגית גרוסמן

    מצוין, שיר מושלם ומקסים.

  9. רך, מקסים ואמיתי, כמוך!!!

  10. אכן נראה לי כי כתיבה לילדים תתאים לך, כשזה נוגע ל"עכברונים" את אכן חפה מכל ציניות… בעצם אם חושבים על זה עוד קצת, את לא צינית כלל. וידוע שכל הנוגע למיכאל מוציא ממך רק דברים טובים ויפים – כמו מיכאל :-))))

  11. השיר הזה…
    לא טוב לו לבד הוא צריך עוד לידו… ואיורים לפחות שלושה שאני רואה בבירור..
    אני כבר יושבת לעשות סקיצה של הראשון שעלה לי לראש
    שיר מקסים…אהבתי את ענפי העריסות..

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לסיון ון דר פלאס