השנים פרכסו את פני
בזכרון אהבות
וענדו לראשי חוטי כסף קלים
עד יפיתי מאוד
בעיני נשקפים
הנופים
ודרכים שעברתי
ישרו צעדי
עיפים ויפים
אם תראני עכשיו
לא תכיר את תמוליך
אני הולכת אלי
בפנים שביקשת לשוא
כשהלכתי אליך
(מתוך "אני הולכת אלי" של לאה גולדברג)
ריק
מבקבוק המשקה שהבאת
אני מוזגת כוסית
שותה ושוכחת
כשיגמר האלכוהול
לא יישאר מה לזכור
(נעים מאוד, טרם הכרנו.)
זאת משאלת לב.
אהבתי. תודה, סיון.
תודה לך רבקה
אשמח להכיר 🙂