השנים פרכסו את פני
בזכרון אהבות
וענדו לראשי חוטי כסף קלים
עד יפיתי מאוד
בעיני נשקפים
הנופים
ודרכים שעברתי
ישרו צעדי
עיפים ויפים
אם תראני עכשיו
לא תכיר את תמוליך
אני הולכת אלי
בפנים שביקשת לשוא
כשהלכתי אליך
(מתוך "אני הולכת אלי" של לאה גולדברג)
אמי
אמי
אמי מביטה בי ועיניה ריקות כנשל נשכח בשדה יד נשלחת משב של זיכרון חם מרעיד לרגע ושוכך
איזה יופי. המבט כנשל נשכח בשדה. ברוכה הבאה.
חד כתער.
עצוב עצוב, ונוגע בכאב ידוע.
ברוכה הבאה.
תודה רבה לכולכם על התגובות. נעים פה.
תמשיכי, תמשיכי…..
אהבתי את השיר