בננות - בלוגים / / מסיבת רוק פסיכדלית
ללי ציפי מיכאלי
  • ללי ציפי מיכאלי

    ללי ציפי מיכאלי משוררת-על. בפועל אשת הקוסמוס הגדול.  נולדתי בגיאורגיה. עליתי לארץ כילדה. בוגרת המחלקה לספרות משווה (עולם) באוניברסיטת בר-אילן. שיריי התפרסמו בבמות שונות, תורגמו לשפות אירופה וגם לערבית, בנגלית, הינדית, סינית, יפנית, רוסית אוקראינית גיאורגית ועוד. בני היחיד הוא שלומי. בשנים שבין 2007-2005 שהיתי בדנמרק וערכתי טקסטים בנושא זכויות האדם. מתגוררת בתל אביב ופעילה בחייה הפואטיים.  תומכת פעילה בזכויות האדם.                                               

מסיבת רוק פסיכדלית

 

   
מסיבת רוק פסיכדלית

– את באה?
– מה?
– את באה למסיבה באוזן בר?
קול הקמפוס חוגג
על שמלת וינטג' יצאתי לרחוב דיזנגוף
– מה את לובשת?
– הא?
תתלבשי!
חוזרת הביתה יורדת עם שמלה קצרה שחורה ומהודקת עם כוכב מנצנץ
מדדה בעקבים אדומים עם פונפון נון שלנטי
מונית!
עולה יורדת
נכנסת לאוזן
שם למעלה
עולה מסתובבת
המדרגות חשוכות
קופה פתוחה ובחורה צעירה עם עיניים פקוחות
– אני מוזמנת
מתקשרת
לא עונה
נכנסת להבל הבירות בכוסות פלסטיק של שליש
האקס שלי עומד ומדבר עם הנוכחי שלי
– מה אתה עושה פה
– סתם במקרה
– יאללה לך
הולך
– הוא אמר שאת המשוררת הכי טובה היום
– נו טוב
מישהו מזהה אותי
– סליחה, אני לא מכירה
מסתבר שזה הטכנאי שלנו. ראיתי אותו רק פעם אחת
בירה!
א. מביא שלוש כוסות
לחיים!
אצלנו בבית אמרו לחיים רק על יין
רוק פסיכדלי צמצומי מצלמה ט. גרומה ממני
– תעמדו ביחד. צ'יק יצאו שתי צפורים
חצי שעה בלי הפסקה הבירה נעה בראש בקצב התופים והחצוצרה
– ככה אני רוצה לכתוב
– ככה?
מניחה את הכוס על הדלפק ליד איש הסאונד היפה ושואלת
– מה הסגנון
חם
יוצאים יורדים במדרגות מסתובבים
נושמים אויר עומדים בכניסה
החבר של החבר מפטפט עם סטודנטיות בנות עשרים פלוס
כשהוא מבחין במבט שלנו מתרחק ומתקרב אלינו
יש לו אישה גבוהה ושלושה בנים
י. המקועקע על האופנוע סיים משמרת שם קסדה ולוחץ לי את היד עם אגודל
אמא שלו בהקרנות והבנות צריכות הסעות והוא בן יחיד ואשתו שתלך תבלה לבד למה לא
– מפרגן לה
והוא בן יחיד והיא אמא שלו
והוא עסוק
וכבר אין לו סטודיו
הכל
במחסן
הוא עובד עם חלקים קטנים
כי אין מקום

יש כבר מאה שירים שהוא מסר לזיקוק בן 29 עמודים
ערס מקועקע
בן של פרופסור בעל של דוקטורית
שני גברים מחכים לי בצד
– ד"ש לאישה
הולכים!
הרחובות מתפצלים
משחררים את האופניים
ואת רצועות הרגליים
נשיקה
לאורך קינג ג'ורג'
פניה לדיזנגוף
– תתקשר
– טוב
דִיזֵנְגוֹף אַחֲרֵי חֲצוֹת
בַּשֶּׁקֶט הֶחָשׁוּךְ
מַמְרִיאָה
לְאַט
הַבַּיְתָה 

 

 

4 תגובות

  1. זה נכון.

    • ללי את נהדרת.

      • ללי את הרבה יותר טובה.

        • אוהבך האפלטוני

          ללי את חדפעמית!
          לא היה כמותך בשירה העברית וגם לא
          יהיה.
          את רצף פלאי של נוכחות פיזית ומילים
          מתחברות!

          שמרי על עצמך שלא תכלי לנו,
          שפופים ומלאי יאוש מצטבר.

© כל הזכויות שמורות לללי ציפי מיכאלי