שְׁכֵנָה
5
אֲנִי עֲדַיִן עוֹקֶבֶת אַחֲרֶיהָ
לֹא יוֹדַעַת עָלֶיהָ כְּלוּם
נִשְׁעֶנֶת עַל מַעֲקֶה
לִקְרֹא
הִיא לֹא רוֹאָה אֶת הַהִתְעַנְיְנוּת
בָּה
נִכְנֶסֶת פְּנִימָה
לתוֹךְ הפַּעַר
שׁוּם וִילוֹן אורגנזה
לֹא מנחֵם אֶת זֹאת שֶׁתָּלִיתִי בּחלל
חָשׂוּף
הִיא לֹא רוֹאָה אֶת הַהִתְעַנְיְנוּת
בָּה
נִכְנֶסֶת פְּנִימָה
אח איזה שורות! והאורגנזה המרמזת על משהו רצוי ובלתי מושג. פשוט סרה מופתית. שמסבה את מבטינו לשכנותינו.
אגב, כל סדרת ה"שכנה" שמורה כאן בבלוג, יחד עם כל התגובות, גם אם היא בלתי נראית.
רני היקר, איזה כיף לך שיש לך אבא כזה מדהים. ראיתי אותו בהצגה "הרטיטי את ליבי" של חנוך לוין והוא כבש אותי 🙂