בננות - בלוגים / / רעד העיר
אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

רעד העיר

 

 

 

 http://www.youtube.com/watch?v=hl04nvME3yo&feature=share

הָעִיר הַפְּנִימִית רָעֲדָה

וְהָיָה  צֹרֶךְ לְהִצְטַעֵר מְאֹד וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה

לָדַעַת שֶׁלֹּא תָּשׁוּב הָעִיר לְקַדְמוּתָהּ

כִּי פָּגוּ הָאֵמוּן וְהַשֶּׁקֶט בִּרְחוֹבוֹת הַלֵּב הַחֲשׁוּכִים.

בְּמֶרְכַּז הַסָּלוֹן הִנַּחְנוּ לַמַשְׁקִיפִים מִן הַחוּץ לְהִתְעָרֵב

וּלְהִכָּנֵס וְלָשֶׁבֶת עַל הַסַּפָּה הָאֲדֻמָּה

וְהֵם בַּעֲלֵי מַבָּע רֵאָלִי שֶׁל מוֹרִים לְמָתֶמָטִיקָה

וְהֵם קָרִים וּמַרְוִיחִים מַשְׂכּוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת

וְאָנוּ סְגוּרִים בְּסִפְרֵי הַשִּׁירָה

וְאָנוּ עִיר מְבֻצֶּרֶת שֶׁכָּעֵת חוֹמוֹתֶיהָ נָפְלוּ

כִּי הִנַּחְתִּי לַזַּעַם לִפְרֹץ וּלְקַלֵּל אֶת שֶׁהָיָה.

וְהַמַּשְׁקִיפִים בַּעֲלֵי הַמַּבָּט הָרֵאָלִי

אָמְרוּ שֶׁהֵם בָּאִים בְּאַהֲבָה

וְהוֹדוּ שֶׁהִנַּחְנוּ בְּיָדָם כֹּחַ רַב

לְהַחֲרִיב עָרִים מְקֻדָּשׁוֹת

וּכְבָר לֹא הִבַּטְתָּ בְּעֵינַי וְהָיִיתָ רָחוֹק.

כִּבִּיתָ אֶת הָאוֹר וְהָלַכְתָּ לִישֹׁן.

נוֹתַרְתִּי לְיָדְךָ בַּחֹשֶךְ

לָחַשְׁתִּי שִׁמְךָ וְלֹא עָנִיתָ

רָצִיתִי לְהִצְטַעֵר מְאֹד וּלְהִתְחַנֵּן לִמְחִילָה

וְנָגַעְתִּי בְּגוּפְךָ הַחַם וְלֹא נָגַעְתָּ בִּי בַּחֲזָרָה.


 

תגובה אחת

  1. דוד ברבי

    שיר מאד יפה חגית
    האם את יכולה להעתיק אותו לפוסט
    תודה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן