בננות - בלוגים / / אוננות בראי הבורות
אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

אוננות בראי הבורות

האוננות מהי?
האוננות היא ספוק מיני עצמי, שמשתמשים בו לעתים גברים ונשים, החסרים חיי מין נורמאליים. אשר לנשים, הרי הדבר שכיח בייחוד אצל אלמנות, גרושות ואצל בתולות זקנות. סיפוק מיני עצמי זה אצל נשים מתבטא בכך שהן מגרות באיזה חפץ (כגון מקל, אצבע וכו'). את אברי המין החיצוניים, קודם כל את החמדן (קליטוריס), את השפות הגדולות והקטנות. וכן את המבוא לנרתיק וכדומה.

האוננות משפיעה לרעה על מערכת העצבים (עצבנות, נדודי שנה) וכן על חיי המין הנורמאליים.
הלקויות בתופעה זו חיבות לפנות לרופא ולא להזניחה, גם אצל הילדות נפוצה האוננות. ומקורה בגירויים מכאניים שונים כמו: תלבושת לא מתאימה (בייחוד תחתונים צרים, הלוחצים על אברי המין החיצונים). התמלאות שלפוחית השתן, עצירות מעיים, תולעים המטילות את ביציהן בפי הטבעת כנ"ל, חודרות למבוא אברי המין וגורמות לגרוד וגירוי: וכן שיחות ומראות בענייני מין, שיש בהם כדי לגרות את התאווה.
הריפוי הוא – מניעת הסיבות המביאות לידי אוננות.
את הילדות יש להשכיב על מזרנים לא רכים, ויש להקפיד שאברי המין אצלם יהיו נקיים ושלפוחית השתן תתרוקן בעתה, בייחוד לפני השנה: וכמובן שרפוי התולעים צריך להיות במועדו.

ד"ר מרים אהרונובה, ההיגיינה של חיי האשה, הוצאת עם עובד, תל אביב, תשט"ז בשתוף עם מחלקת ההסברה של מרכז קופת חולים.

מהדורה רביעית

קבל את הפרס על שם ד"ר י.מאיר משנת 1955

10 תגובות

  1. זה מתנשא לכתוב בורות. זה לא בהכרח בורות. היו תפיסות שהיו רווחות פעם, והשתנו עם המודרנה.

    • חגית גרוסמן

      בהחלט. לא כדאי להתנשאות, רק להנשא מעל תפיסות גזעניות שכאלה. בהמשך אתן דוגמאות נוספות.

    • מודרנה? מדובר בשנת 1955, המודרנה כבר הגיעה ועברה בעולם. בארצנו פשוט עוד לא היו מעודכנים.

    • האם כל התפיסות שוות בערכן זו לזו? לפי גישה זו אין קידמה ואין פיגור תרבותי – אלא "המודרנה" באה ושתלה מערכת ערכים שרירותית משלה, שאינה טובה יותר או גרועה יותר מכל מערכת ערכית חלופית.

      אני בטוח שגם הכותב (או כותבת) מעדיף את הפתיחות המינית היחסית של היום על-פני התובנות המצחיקות/מזעזעות שבכתבה, אבל הוא מקפיד שלא להראות שהוא "משוחד" לאחד הכיוונים, כיוון שבעולם פוסט-מודרני, המודרנה היא קודם כל עריצות רעיונית שדורסת ברגל גסה דעות ותרבויות שוות-ערך אך מנוגדות לה.

    • דניאל עוז

      ואנו לא מתנשאים כלפיה אלא באמת נישאים ממנה, היום כאשר אנחנו ההדיוטות יודעים את מה שהרופאים של פעם לא הבינו, או הדחיקו מתוך שמרנות.

      איכשהו ציפיתי שעל הדברים יהיה חתום ד"ר גבר, והתפלאתי שכתבה אותם אשה.

  2. אכן, לפני שנולדנו היה פה שמח.

  3. מה הקטע הזה צריך להביע אכן התנשאות
    מסקנות הקטע נראות לי ראויות לגמרי

  4. חיים בורי

    "וכמובן שרפוי התולעים צריך להיות במועדו" גדול

  5. זה קטע שטות מניטב השטויות. בתחילה לא ידעתי שהוא מובא להוקעה ורציתי לכתוב נגדו – אבל באמת אין מה לכתוב, אין מה להתעסק בדבר כזה היום, – האם יש מי שהיום עוד חושב כך, כמו "האוננות משפיעה לרעה על מערכת העצבים (עצבנות, נדודי שנה) וכן על חיי המין הנורמאליים. הלקויות בתופעה זו חיבות לפנות לרופא וגו". (אמנם רישא הדברים מאיר עיניים, ההמשך כאמור מטופש).
    היה לי חבר שמבוגר שנחשב בקרבנו מעין מדריך שיגע אותו והזרקי לו פחדים. הוא מצא אותם מאומתים במפגשו הראשון עם בחירת לבבו, כשנפלה עליו קללת premature ejectio . הוא ייחס את התקר הזה למסטורבציה, בלשון קלוקלת "עינוי עצמי", התבוססות בזוהמה וכו'. לא התאבד, אבל אחר כך התחתן ונולדו לו שלשה ילדים. בעניני מין העולם הזה הוא מטורף, יש דתות ואמונות מטורפות יתור ויש אולי קצת פחות. האדם נולד בחטא, מן הסתם זו היהדות(?) שהביא אותו לעולם עם סיפורי גם העדן והנחש. וכו'. אין האדם מסוגל לחיות מבלי לשגע את עצמו ככל האפשר.

  6. אותי בעיקר מעניין מדוע כונה הקליטוריס "חמדן"? אין אזכור למילה הנ"ל בהקשר של קליטוריס בשום מילון, מין סלנג של שנות ה-50? או שזו הייתה המילה הרווחת לפני שהושרשה המילה דגדגן?

השאר תגובה ל דניאל עוז ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן