ארכיון חודש: אפריל 2012

סופרים הם חולי נפש

            "סופרים הם חולי נפש." אמר לה עורך מוסף ספרים. "הם רודפים אותי. אני איש נרדף. הם רודפים אותי, רובם חולי נפש והם כותבים מכתבים למו"ל שלי ולאחראים עליי. הם לא פונים אליי. אני לא רוצה שידעו איך אני נראה. אני לא רוצה שידעו מי אני. אני איש רדוף." פניו אט אט נמוגו לתוך משהו ...

קרא עוד »

"פרח הייסורים" מאת היינה

    מה מוזר! מול עיני החולמות ניצבו כל הדמויות האלה, ולפתע הבינותי כי אני הוא האיש המת, האיש המונח בארון-השיש; פרח גדול נפרש מעל לראשי,  עליו סגולים-צהובים כעין הגופרית, פרח גדול, מפואר ומסתורי, נוטף קסם אהבה עזה.   פרח הייסורים, כך הוא נקרא בפי העם, ויש אומרים, כי צץ על גבעת גולגולתא ביום שצלבו שם את בן האלוהים ודם ...

קרא עוד »

הזמנה להופעה

    זה חשוב מאוד לצאת מדי פעם להופעה, להשתתף בפולחן ולגלות את האושר ואת יכולת המוזיקה לפתוח את הנשמה אל תחושות ודרכים חדשות.  היום בשעה שלוש בפאב האזור ברחוב הרכב 13, תל אביב, ליד רחוב המסגר, תיערך הופעת השקה לדיסק החדש של אילן גרין חבר להקת נקמת הטרקטור.  אומן אורח: אבי בללי הכניסה חופשית לעוף, קליפ של אילן גרין: http://www.youtube.com/watch?v=IEhZOeTIheQ לשון אם, ...

קרא עוד »

מר פוקס

  את מכונת הכתיבה שלי רכשתי אצל מר פוקס. איש רזה וגבוה, ששיערו לבן ועיניו התכולות מרוחקות.   היה הראשון באושוויץ שקיבל מנת פניצילין לאחר שחרור המחנה. הוא שקל 17 קילו באותו זמן. קילו על כל שנה מחייו. אתמול קניתי ממנו ארבעה סלילי דיו שחור למכונת הכתיבה. לפני שנה בדיוק קניתי ממנו "OLIVETY" משגעת בצבע טורקיז, עם מקשים שחורים שנתלים באוויר בקלילות רפה. זו מכונה קטנה ונוחה. לפני שנתיים יהונתן, אהובי, קנה לי "BROTHER" ...

קרא עוד »

פרק הפתיחה של הרומן היכן שאינם

   קולו של אבא נגזם כמו דשא מיד כשהבית התרוקן ממנו. רק ריח בושם 'טבק' חריף נותר בחלל חדר המקלחת, היכן שבמשך שנים ארוכות נספגה הווייתו. בכל לילה בת-קולו עולה מן המים באמבטיה,ממלאה נשימתי אויר ומעלה את דיוקנו. מתוך הראי משתקפות אליי פניו. "כולנו עשויים מאבק כוכבים," הוא אומר לי "מאבק של כוכבים שהתפוצצו והתפזרו לכל עבר כמו פופקורן בסיר שמן ...

קרא עוד »

זוללת גברים

          אַתְּ זוֹלֶלֶת גְּבָרִים אַתְּ זוֹלֶלֶת גְּבָרִים בְּזוּיָה, נִקְלֵית, חָסְרַת כָּל עֵרֶךְ כֻּלָּם חוֹשְׁבִים שֶׁאַתְּ מְקֻלְקֶּלֶת שֶׁמַּשֶּׁהוּ אֶצְלֵךְ נִסְדַּק וְאָבוּד   שֶׁאַתְּ קוֹרֵאת אֶת הַסְּפָרִים הֲלֹא נְכוֹנִים, שֶׁאַתְּ מִדַּי רְפָאִית וּפוֹחֶדֶת.   אַתְּ זוֹלֶלֶת גְּבָרִים זוֹלֶלֶת גְּבָרִים מֵחֲסֶלֶת עַכְבָּרִים עִירוֹנִיִים בְּחַדְרֵךְ עֲרֵמַת שְׂעָרוֹת חֲתוּלִים תַּחְתוֹנַיִיךְ לְבָנִים מִפַּרְוָה   לֹא הִצְלַחְתְ לְהַגְשִׁים כָּל מִשְׁאָלָה אַךְ בַּלַּיְלָה מָצָאתְֹּ ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן