ארכיון חודש: דצמבר 2010

אובססיה לחנויות יד שנייה

את תפתחי אובססיה לחנויות יד שנייה. אולי זאת בעצם לא אובססיה, זאת הערצה. חנויות יד שנייה הם המקום שבו הזמן לא הולך לאיבוד. זה המקום היחיד שהחפצים הישנים לא מושלכים ממנו. זה כמו בית אבות. מקום עם עתיד מפני שיש בו עבר. רק במקום שמכבד את העבר יכול להתקיים העתיד. זה הישן והטוב, לא החדש והרע. זה רוחות רפאים ששומרות ...

קרא עוד »

זמן אחר

עכשיו שהגיע הזמן לסלוח על הגאווה. להרכין ראש לפני המלאכים. ללכת יד ביד בשדרה, ואת נועלת מגפיים צהובים. עוד מעט יבואו הגשמים, בינתיים רק המזרקה וסוס הברזל של מאיר דיזנגוף. את מחבקת את רגלו וקופצת, מיק ג'אגר שר על סוסים פראיים, לקצב טבילת הצ'יפס בקטשופ, לגימת קוקה קולה מתוך קש שחור, נשיקה ארוכה ותודה רבה, שהיית איתי היום. את עדיין ...

קרא עוד »

ביקור בחנות חותם ספרים

היום דיברתי עם שרה, מוכרת הספרים בחנות 'חותם'. היא אמרה לי שבקרוב תיסגר החנות שלה. היא הייתה עצובה ולחשה בייאוש. היא אמרה שאינה יכולה להתחרות עם המבצעים של סטימצקי וצומת ספרים. החנות שלה נבנתה במקום שבו שכנה בעבר חנות ביצים. שרה פתחה שם את חנותה מפני שראתה שכאן היא אינה יכולה לפגוע בחנות ספרים אחרת, מפני שלא היו חנויות ספרים ...

קרא עוד »

דוב

    איזה מסכן אתה דוב, עד שהצלחת למכור שלושה ספרים, השטר חמק מכיסך וחזרת הביתה בלי פרוטה. היית כל כך עייף ורצית לחסוך, אז לא לקחת מונית. ובסוף השטר צנח החוצה מהכיס, בטח זה קרה כשקנית שקית שוקו לילדה. איזה מסכן אתה דוב, אף פעם לא תהיה לך פרוטה. איזה עייף אתה, רוצה לישון, הולך ברחוב עם עשרים קילו ...

קרא עוד »

עם סגירת 'הנסיך הקטן'

שלמה קראוס האמין בי ובשיריי כמו שאמי שמחה בשיריי הראשונים ורציתי לשוב ולהאיר את עיניה. אז כתבתי. שלמה קראוס היה אוסף את שיריי ומוציא אותם מחושך לאור. בכתב העת אורבניה שהפך להוצאת פלונית. העובדה שמאוחר יותר הוציא לאור גם את הרקוויאם לאבי, אינה מובנת מאליה. עבורי זהו נס. והידיעה שעל העטיפה מתנוססת תמונת אבי, זהו נס נוסף. בזכות העטיפה הזאת, ...

קרא עוד »

הזמנה

ביום שישי בשעה 22:00 הסופר והמשורר יותם ראובני יקרא מספרו החדש בתאטרון חדש אותו הקים ברחוב ירמיהו 8, בקומה הראשונה. גם אני אקרא שם מספרי. הכניסה חופשית.

קרא עוד »

הציפור הכחולה

אני רוצה לגלות לכם סוד. מצאתי ציפור. כנפיה שחורות וגופה כחול. קראתי לה הולי והבאתי אותה לביתי. היא יושבת בחן על שולחני. אני נוגעת בה והיא שרה בשפה חדשה. ציפור חכמה ועתיקה, מלמדת אותי איך לעוף מעל הרחוב החלוד שלי. אני מזריקה למוחי את צלילי קולה כמו מורפיום. אדם לא יכול לחיות רק לעצמו. הוא חייב לחשוב גם על אחרים. ...

קרא עוד »

מרדף

ההמון רודף אחר הגנב. תפס אותו במורד הרחוב. ההמון נוהר אל הגנב. הצמיד אותו למדרכה. בעט בבטנו. הוא נכנס למכונית של אישה והחל לנסוע. ההמון קלט אותו ורץ אחריו. כמו עכבר הוא צמוד עכשיו למדרכה. ההמון צורח ללוכד: כל הכבוד. הגברים מתרגשים. הפיליפינים יוצאים מהחלונות להביט. לשאול שאלות. נועצים עיניהם בגנב. ערבי מטומטם, מסביר ההמון זה לזה. שלף אותה מהאוטו ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן