אוקיינוס הקברניט

http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,L-8114-33765,00.html צפיה מרתקת

  http://www.youtube.com/watch?v=mj5IV23g-fE  

  רחל חלפי, מכשפות לספר מצורף דיסק בקריאתה של חנה מרון הוצאת קשב לשירה ישראל,2009, תשס"ט     על 'מכשפות' מאת המשוררת רחל חלפי/ חגית גרוסמן   בפעם הראשונה ששמעתי את שירי 'מכשפות' זה היה בבית ביאליק, בערב לכבוד מאה ועשרים כותרים להוצאת קשב לשירה. ישבתי בשורה השנייה על אחד הכיסאות השחורים וחיכיתי שיקראו לי לבמה לקרוא משיריי. לפניי קראה ...

    בֵּין חשכת קִירוֹת הַתָּא   שָׁמַעְתִּי קְרִיאָה בְּרוּרָה   לָצֵאת אֶל הַסִּפּוּן   הַנֶּעֱלָם, שָׁם הַיָּם   הוּא מְכוֹנַת הַנְּשָׁמָה   וּמַיִם חַיִּים בּוֹקְעים מקּוֹלוֹ,   וְהָיִיתִי בָּאָה אֵלָיו   שֶׁיּקְרא לִי   שִׁיר   בֵּן בַּיִת אֶחָד   בְּכָל פַּעַם   עָבַרְתִּי שַׁעַר הַפּוֹנֶה אֶל   גַּן הַחַיִּים וְגַלִּים   הֵמֵסּוּ אֶת כָּל   הַמָּוֶת   מִחוּץ ...

    מוסיקה ווידאו: אופיר לוקיי  תצלום הירח: שרון גלזברג http://www.youtube.com/watch?v=kWiGEJWyw7o א   לָמָה תשכְּבִי בלילה, בחדר זר, מְעַל מִטָּה שאינָהּ שלַךְ? כְּשהתוֹדעה מתרחקת מִמֵךְ אַתְּ יְכולָה לְנסוֹת לְהשִיב אוֹתָה אֲבַל התודעה יודעת מה שהיא יודעת לכן היא מבקשת שְלמוּת לכן היא נצמדת לנְשימַת הגוף הקפוא מעל לספה  רֵיחו הטוב נִרְאֶה כמו ילדה שפעם התגוררה בחדר הזה. אֲבַל הֵיכָן היא ...

          הגיטריסט הַלַּיְלָה הַזֶּה יַכֶּה אוֹתוֹ סְחַרְחֹרֶת צְלָלֵי גִּיטָרָה מִתְפַּתְּלִים עַל הַקִּירוֹת הוּא לֹא יְנַגֵּן בָּהּ עוֹד לְמַעַן הַשִּׁיר אֶלָּא כְּדֵי לִחְיוֹת בְּלֵב הַתֵּאַטְרוֹן הוּא פורט בָּהּ אוֹר אָפֹר בּוֹנֶה לָהֶם חֶדֶר מעושן בְּאלנְבִּי חֲסִידֵי ברסלב פּוֹרְצִים בְּמָחוֹל מֻכֶּה אוֹר בְּכִיכָּר השוּק דיוָה ערומָה מִתגרָה בְּמשִׁיח שיכּור וְהֵם בְּצלע הַבִּימָה צְלוּלִים מִמִּלִּים יָדָיו נָעוֹת לְרוֹחב גּוּפָהּ רֹאשׁוֹ מוּרְכּן ...

          הָעִיר הַפְּנִימִית רָעֲדָה מְכוֹנִיּוֹת נִפְרְצוּ, חֲנוּיוֹת נִשְׁדְדוּ, מִגְדָּלִים הִתְרַסְּקוּ וְהָיָה  צֹרֶךְ לְהִצְטַעֵר מְאֹד וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וְלָדַעַת שֶׁלֹּא תָּשׁוּב הָעִיר לקדמותהּ כִּי פָּג הָאֵמוּן וְהַשֶּׁקֶט בִּרְחוֹבוֹת הַלֵּב הַחֲשׁוּכִים. בְּמֶרְכָּז הַסָּלוֹן הֵנַחְנוּ לְמַשְׁקִיפִים מן הַחוּץ לְהִתְעָרֵב וּלְהִכָּנֵס וְלָשֶׁבֶת עַל הַסַּפָּה הָאֲדֻמָּה וְהם בּעלֵי מבּע רֵיאלִי שֶׁל מורים לְמתמטיקָה וְהם קָרִים וּמרְויחִים משְׂכּורוֹת גְּבוֹהוֹת וְאנוּ עניִים וּסְגוּרִים בְּסִפְרֵי ...

            אלמה אוהבת דם. היא תמיד מקלפת אותו פצע עד העצם. נוזל ממנו ארגמן מתוק. היא גורפת אותו באצבע  וטועמת. "אלמה, תני לי גם לטעום" אני לוחשת אליה בלילה מן המיטה הסמוכה. "גם אני רוצה", אני מנדנדת לה. היא פוקחת עיניים שמאירות אליי בחושך הקר, נענית לי ופוערת פצע רק בשבילי. גורפת ארגמן חם ומניחה על לשוני. באותו רגע הארגמן נוזל לי לגרון ולבטן ואני הופכת לאלמה ועוד מעט ...

      הוא עמד לצד הכביש, קולו קרא בשמי אך עיניו סירבו להיתקל בעיני. חציתי את מעבר החצייה וגופו סירב לזרועותיי. חיבקתי אותו בכל כוחי. תמיד הוא משוכנע שבמקום אחר הוא יהיה מאושר יותר. תמיד הוא נמצא באין מקום. ביערות אפלים ובצידי דרכים, שם קלים הרצח והשוד. הוא נע בין יבשה ליבשה, משוטט ברחובות הקרים אבוד וזועם. מצוטט לשיחות ...

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1140072.html קריאה נעימה חגית