ארכיון חודש: נובמבר 2008

התקרבותי אל גופו של אלישע בן אבויה

  התקרבותי אל גופו של אלישע בן אבויה מתחילה באדישות, אני מנשקת לשפתיו  בקרירות, עורפי בכר שוקע, בצווארי שפתיו הקרות נטמנות, בטנו אל בטני נלחצת,  מעלה בי את תחושת כמיהתו לשכב עם כל הנשים בעולם. כמעט שאיני שולטת בלשוני  ואומרת לו:"זה בסדר, אני מסכימה, אתה יכול לשכב עם כל אישה." אך לשוני מחרישה,  מפני שגופו שלי כעת ואני בו נגרפת. ברעבונו ...

קרא עוד »

ירון עיניים שחורות

       היום בגינת פלורנטין, ירון אמר שהוא הולך לפנימיה ושאל אותי מה ארצה להיות כשאהיה גדולה. אמרתי לו ציירת סופרת ומשוררת והוא אמר לי שהוא  רוצה להיות זמר. בעת שגילה לי את רצונו חשף לפניי את נשמתו ונפשו. ילד  עם תלתלים שחורים ועיניים מלוכסנות כברק. אמרתי לו שהוא יפה וזה נעים  להביט בו כשהוא שר. ואמרתי גם שהוא חייב ללמוד מוסיקה בשביל לשיר  היטב ולפתח את הקול כי ...

קרא עוד »

התרה

      אתה לְהָתִיר רְאִיָתִי אֶל מַרְאוֹת החוֹפֶשׁ בְּלַיְלָה זֶה אֵין בְּךָ שׁוּם מִעוּט לִי מוּכָּר מִקוֹדְמֵי גִּלְגוּלַי עוֹד לִפְנֵי הכּל לִהְיוֹת לְנוֹכַח הגֶשֶׁם כֵּלַי מִתְאָחִים וְאתה כְּכָל אָדָם  בְּחֵזְקָת מָשִׁיח גַּלוּתְךָ הִיא תַּפְקִיד  לְהתִיר רְאִיָתִי אֶל מַרְאוֹת החוֹפֶשׁ בְּלַיְלָה זֶה אתה לְהתִיר אוֹתִי  לִרְקוֹד מוּלְךָ לְהִתְעוֹרֵר מִתַרְדֶמָתִי לְאַמְצֶנִי לְפֶרַח שׁאֵין בּו שׁוּם מִיעוּט בּמְעִיל גֶּשֶׁם לָבָן מכִין לִבִּי ...

קרא עוד »

נחלת בנימין 107

    הלכנו בעורף המלחמה רכונים זה על זה כבתים שקרסו הגשם פסק ברחוב הצר וכל אדם וכלב רחקוּ. באותם ימים חיפשנו אחַר הקסם שבסרטים על אמנים מתים ולא קראנו בעיתונים על הגוויות. גרנו מעל שוק התבלינים והנגריות היכן שהעסקים דַפְקוּ. ומי שתפס את מקום החניה הקבוע נחתךְ בגרונו, גם בשש בבוקר כשהשמש הקר נִגְלָה, הסתובבנו אל הקיר ועשינו אהבה בכל ...

קרא עוד »

בשם היצירה

            בשם היצירה פשטתי נתח מחולצתה וגיליתי את השד הקטן. הוא היה זקור וכהה ובן שתים עשרה שנים, גדול ממני בשנה. חשבתי להיות בימאית ואסרתי עליה להרים את החולצה. הייתה לה כניעה קלה.  בחדר השינה של הוריי היא עמדה והשד השתקף בראי אישוניי.   אח שלה היה עבריין מחוסר כף יד ואמא שלה גרמה לילדים קטנים ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן