ארכיון חודש: אוקטובר 2008

השמלה

    את לובשת את השִׂמְלָה הלבנה וְגרְביךְ צְחורות מעל קרְסולךְ הרזֶה הן בּוֹקְעוֹת מתוךְ נעלי סירה לְצד נעלֵי עקב וְשִׂמְלָה שְׁחוֹרָה נְעוּלָה בְּאזוֹר החזֶה. אז היה מקום טהוֹר וְלבן ומרוחק בעינייךְ לְצד עיניה השְׁחורות כְּעורב רעב. אני רואה נִפְרשֹוֹת ידייךְ מעל עוגת קומותיים בוערת אל מול מקרופון מרובע אביךְ תְּכול המבט שוקל כל תנועה מְדוּדָה וְעיניה השְׁחורות מזַמְנוֹת עורְבים ...

קרא עוד »

בימת אורח – תמי קאלי – וידאו ארט

וִידְאוֹ אַרְט  תִּכְנַנְתִּי לַחְתֹּךְ אֶת הַאוֹזן שֶׁלִי- לֹא בְּאֹפֶן אִישִׁי אֶלָּא כְּמֶטָפוֹרָה לַתִּסְכּוּל וְלֹא לְכָּל דָּבָר חַיָּב לִהְיּוֹת הֶסְבֵּר הֶגְיוֹנִי אוֹ מַשְׁמָעוּת נִסְתֶּרֶת. לְמַזָּלִי וִינְסֶנְט וָאֲנִי מְאוֹד שׁוֹנִים, לֹא רַק בַּנַרְקִיסִיזְם אֶלָּא גַּם בְּרָמָת הַכִּשּׁוּרִים, שֶׁזוּ סִבָּה בִּפְנֵי עַצְמָה לַכָּעַס. כָּרֶגַע, הַקּוֹמְפּוֹזִיצְיָה שֶׁלִי מְדַמֶּמֶת כְּמוֹ קוֹמֶדְיָה דֵּל אַרְטֶה, אוֹ אוּלַי סְתָם עֲלִילוֹן הַמְּעוֹרֵר גִּחוּךְ. אִלְמָלְא יָדַעתִי שֶׁהַאָמָּנוּת נִמְצֵאת בִּיְדֵיהֶם שֶׁל ...

קרא עוד »

פרוייקט ציירים

          ציורים וציירים מאז ומתמיד העניקו השראה  לכותבים. בעקבות השיר המוקדש לואן גוך, שזה  עתה קראתי בבלוג של המשורר המופלא עודד פלד,  (אשר תרגם יפה את הספר החשוב "מכתבים  לתיאו" מאת ואן גוך) עלה הרעיון ליזום אנתולוגיה  של שירים לאותו צייר חשוב. עודד  אמר שהוא  בעד. ומאז התרחב הרעיון לצרף שירים העוסקים  בציור בכלל. אני מזמינה אתכם לעלות יצירות אשר  נוצרו בהשראת ציורים, ציירים ומלאכת הציור.      

קרא עוד »

הקוראת בכף היד (בשיטת הולצמן)

  פעם הלכתי לקוראת בכף יד, שגילתה לי מהויות נסתרות בתוכי. היא עקבה  אחר כל ההתרחשויות המשמעותיות מימי ילדותי, אשר עצבו את צורת  אצבעותיי.  פגישתנו עודדה אותי להאמין בכוחותיי.  היום גיליתי שהיא בנתה אתר באינטרנט. אני מעלה את הלינק שלה, אולי גם  אתם תשמחו לפגוש אישה חכמה ויוצאת דופן. http://www.lilacheylon.com/  

קרא עוד »

הבניין שבו גדלתי

       בבניין שבו גדלתי גר עדיין אלון השמן. ילד טהור עם מבט  מלוכסן והליכה ברווזית של אישה בהריון, שירכיו מתחככות זו  בזו וידיו נמשכות לאחור לסייע בכובד המשא. לאחותו, אלה, כבר  יש שני ילדים ואימא שלו, בלה, עדיין מגדלת אותו. הם אף פעם  לא נפרדו, גם לא כשמלאו לו שמונה עשרה או שלושים. אלון ובלה  לנצח שתי נשיקות במצח.  פעם אביו בא ...

קרא עוד »

שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות

מאת אילן ברקוביץ" פנטסיה: השיר הזה נשלח למערכת וזוכה להתפרסם. בעקבותיו אני מוזמן לפסטיבל ומקריא אותו יפה יפה. מזמינים אותי לתוכנית טלוויזיה להסבירו. הוא הופך פופולרי, רם אורן של השירים. פנטסיה: ספר שירי החדש הופך לרב מכר, הוא נמכר במהדורה, בשתיים, בשלוש, אבל לא רק ספרי, ספרי שירה רבים נמכרים בכל הארץ, מדפי השירה מתרחבים, מתרוקנים, מתחלפים בקצב מהיר יותר מחנויות ...

קרא עוד »

מכונת הכתיבה שלי

  את מכונת הכתיבה שלי רכשתי אצל מר פוקס. איש רזה וגבוה, ששיערו  לבן ועיניו התכולות מרוחקות.   היה הראשון באושויץ שקיבל מנת פניצילין לאחר שחרור המחנה. הוא  שקל 17 קילו באותו זמן. קילו על כל שנה מחייו.  אתמול קניתי ממנו ארבעה סלילי דיו שחור למכונת הכתיבה. לפני שנה  בדיוק קניתי ממנו "אוליבטי" משגעת בצבע טורקיז, עם מקשים שחורים  שנתלים באוויר בקלילות רפה. זו מכונה קטנה ונוחה.  ...

קרא עוד »

לונה ולאון סיפור אהבה – פרק מתוך רומאן – (פרוייקט הזיקנה)

       1951   הם הכירו בשנים הרזות ההן, שנות הצנע, שנים בהן ישישות מיואשות  שלחו יד בנפשן.  כמו טשסקה דפטלה, מרחוב בעלי מלאכה 30, אשר מותה תחילה נראה  לחוקרים כתאונה. ביום ב" ב- 12 בצהריים היא עלתה אל גג ביתה,  נעמדה על גב גיגית הפוכה, טיפסה ונעצרה על הסף.  רק אז הורידה מעיניה הלחות את משקפיה העגולים והכניסה אותם  לכיס החלוק. כמו שעשתה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן