תמי כץ לוריא
  • תמי כץ לוריא

            משוררת, רקדנית, מורה למחול, וכוריאוגרפית. רקדה בלהקת "בת-שבע 2", "קול ודממה". מורה בלהקת "קול ודממה", מלמדת במגמות מחול בתיכונים שונים, ומורה ורכזת מחול ב"בית פרנקפורט. בשנים האחרונות תמי יוצרת עצמאית במחול, ומופיעה עם עבודותיה על במות שונות ("אינטימדאנס" בתיאטרון "תמונע", סוזן דלל, "על חבל דק" ב"בית תמי", "מוזיאון תל-אביב" ערבי "קולאז'" ב"בית פרנקפורט" ועוד). בין יצירותיה מופע-מפגש שירה ומחול שיצרה, "רק רגע", המשלב טקסטים של שירתה וקטעי מחול, והעוסק בנושא "הרגע" באמנות. המופע הופיע בהצלחה בפסטיבל "אשה" בחולון, מרץ 2003, במוזיאון ישראל ירושלים, בתיאטרון "הסמטה" ביפו, ועוד. תמי יצרה כוריאוגרפיות לתיאטרון: "יאקיש ופופצ'ה", "החולה המדומה", "ליסיסטרטה", ועוד. תמי בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות עברית מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בחינוך למחול מ"ברטון הול", אוניברסיטת לידס, אנגליה. תמי מפרסמת שירה במוספי ספרות ("מעריב", "ידיעות אחרונות",  "על המשמר", "דבר") ובכתבי עת ספרותיים (’שבו”,"קשת החדשה", "מאזניים", "עכשיו", "הליקון", "עתון 77'", "שופרא", "אפיריון") מאז 1980. ספר שיריה הראשון "מרחק הנגיעות" יצא ב"ספרית הפועלים" בשנת 1989 ונתמך על ידי "קרן רון אדלר".  ספר שיריה השני, "מתוך החול אל הראשית" יצא ב"תג" ב-1996, ונתמך על יד "קרן עמו''ס". ספרה השלישי יצא ב-2001 בהוצאת "גוונים", בתמיכת "קרן תל-אביב". ספרה הרביעי ,שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" יצא ב- 2008 בהוצאת "אבן חושן", בתמיכת "קרן עמו''ס" ו"המועצה לתרבות-מפעל הפיס".

לְגַבֵּי נמבר 3

  ייתכן וְהַפַּעַם הַזּוֹ חָתְמָה אֶת נָמְבֶּר 3 חֶדֶר בְּמָלוֹן זָר מְנוֹרַת הָרְאִי כְּמוֹ שָׂדֶה בּוֹעֵר שָׂרְפָה בָּעֵינַיִם וְאֶת מָה שֶׁנִּשַׁקֵּף  כָּתוֹם  פָּעוּר לְאֶפְשָׁרֻיּוֹת קְטוּעוֹת

קרא עוד »

מי אני חושבת שאני

מִי אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי כְּשֶׁמְּנַסָּה כָּל הַזְּמַן לִתְפֹּס אֶת הַתְּחוּשׁוֹת הַמְּכַשְּׁפוֹת הַחַמְקָנִיּוֹת לְאַלֵּף אֶת הַפְּחָדִים וְלִרְתֹּם אֶת הַזְּמַן לְטוֹבָתִי. לָמָּה חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ לִי סִכּוּי כשאיכשהוא נָעָה בֵּין טִפּוֹת הַמַּזָּל הַשְּׁקוּפוֹת לְטִפּוֹת הַזֶּפֶת הַמָּרוֹת אֲשֶׁר זולְפוֹת אוֹ לֹא זוֹלְפוֹת

קרא עוד »

הַזְּמַן עוֹבֵר לְאַט

הַזְּמַן עוֹבֵר לְאַט   אֲבָל מַהֵר בטירוף   כָּל מָה שֶׁרָצִיתִי רוֹכֵן מֵעָלַי עַכְשָׁו   כְּשֶׁאֲנִי רַעַנָנָה אֲבָל מותשת לְגַמְרֵי   מן הַצִּפִּיּוֹת הָאַכְזָבוֹת הַחֲלוֹמוֹת הַחַלּוֹנוֹת שֶׁנִּפְתְּחוּ שֶׁנִּסְגְּרוּ  שֶׁנִּפְתְּחוּ   הָאַשְׁלָיוֹת שֶׁהֻצְּגוּ וְהֻצְּבוּ   הָעוֹר שֶׁנִּמְתַּח התכווץ וְנִמְתַּח מאיזו שהיא סִבָּה    

קרא עוד »

נמבר 6

נמבר 6   לולו משתוללת לאט עכשיו היא בנמבר שש ומסתחררת  בין המספרים האי זוגיים בלבד וגם הנגיעה החזקה  הרגעית הזו שקופה ונשכחת  כלאחר יד

קרא עוד »

נמבר 5

  נמבר 5     ב-2 בַּלַּיְלָה בְּחוֹף הַצּוּק הַשְּׁרִירִים שֶׁלְּך חָנְקוּ אוֹתִי וְגַם הַנּוֹאָשׁוֹת הַזּוֹ לִדְבַר מָה שֶׁהוּא הַרְחֵק מֵהֶשֵּׂג יָדֵנוּ  

קרא עוד »

נמבר 4

    נמבר 4        זֶה הָיָה סָבָּבָּה לַחֲתוך אֶת תֵּל אָבִיב בְּאוֹפַנּוֹעַ בְּגִיל 47 אֲנִי עָפָה כְּמוֹ טִיל מִקְּצֶה הַתּוֹדָעָה שֶׁלִּי לְקוֹמָה ג' צָפוֹן פְלוֹרֶנְטִין מַבִּיטָה כְּמוֹ פָּרָה עִוֶרֶת בַּפֵּיָה שֶמְקועֲקַעַת כְּבוּיָה עַל  הַזְּרוֹעַ הַיְּמָנִית שֶׁלְּךָ    

קרא עוד »

שעון חול

בְּנִי קִעֲקַע שְעוֹן חֹל עַל ֺשכְמוֹ הימנית וַאֲנִי עֲדַיִן חוֹשֶׁבֶת עַל זְמַן שֶׁפּוֹעֵר חוֹרִים בַּתּוֹדָעָה שֶׁלִּי שֶׁמְּפוֹרֵר וּמְאַחֵד וּמְפוֹרֵר וּמְאַחֵד תְּמוּנוֹת לַהֲוָיוֹת לִצְלִילִים וְחוֹזֵר חֲלִילָה שֶׁמֵקִיץ אוֹתִי לַחֲפון חֲלוֹמוֹת בְּקוּרֵי שֶׁמֶשׁ דַּקִּים לְלֹא תַּקָּנָה

קרא עוד »

כל הזמן יש קוץ

  כָּל הַזְּמַן יֵשׁ קוֹץ שֶׁדּוֹקֵר מְמָרֵר מִתְאַּכְזֶבֶת מִגְּבָרִים מִתְאַּכְזֶבֶת מֵהַגּוּף שֶׁלִּי שֶׁבּוֹגֵד  מִן הַמִּלִּים שֶׁנּוֹתָרוֹת רֵיקוֹת מִן הַשִּיּוּף הַזֶּה שֶׁל הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵן יָמִים שֶׁהֵן שָׁעוֹת שֶׁהֵן רְמִיזוֹת שֶמְּנַקְּרות בְּעוֹר הַמַּלְאָךְ שֶׁלִּי שֶׁחָשַׁבְתִּי  שֶׁהוּא עוֹר פִּיל  

קרא עוד »

להצטרך הוא כמו לראות את כל הקצוות מהופנטים

  לְהִצְטָרֵךְ הוּא הַגֵּרוּי הֲכִי חָזָק שֶׁאוֹמֵר לָךְ לְהַמְשִׁיךְ שֶׁמַּחֲזִיק אוֹתָךְ חֲסְרַת אוֹנִים כָּזוֹ מְתוּחָה  בְּחֶמְלָה שֶׁהִנֵּה זֶה  קוֹרֶה רַק תְּחַכִּי עוֹד מְעַט תִּתְאַפְּקִי תִּתְגַּעֲגְעִי תְּדַמְיְנִי  אֶת  הָרְגָעִים  הַלָּלוּ שֶׁלֹּא קוֹרִים עַכְשָׁו אֶלָּא יָבוֹאוּ  בָּהֶמְשֵׁךְ -   כְּמוֹ לִרְאוֹת אֶת כָּל הַקְּצָווֹת מהופנטים    

קרא עוד »

אני עברתי כבר הלאה

  אֲנִי עָבַרְתִּי כְּבָר הָלְאָה, אֲבָל אֵיךְ שֶׁהחְלַקְתָּ אֶת יָדְךָ בְּתוֹכִי הִתְפַּעֲמוּת שֶכּזו מְלֵּאַת סַכָּנָה שֶׁיּוֹדַעַת שֶׁאָסוּר וְלֹא כְּדַאי וּלְעִתִּים פְּנֵי הַדְּבָרִים אַף פַּעַם אֵינָם כְּפִי שֶׁהֵם נִרְאִים (סִסְמָאוֹת, סִסְמָאוֹת) וּבְכָל זאת אֲנִי כָּאן מַמְשִׁיכָה לְנַסּוֹת וְלֹא נוֹתֶנֶת לַשֵּׁד הַשָּׁחר הַדַּק לְדַּכֵּא אוֹתִי    

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לתמי כץ לוריא