תמי כץ לוריא
  • תמי כץ לוריא

            משוררת, רקדנית, מורה למחול, וכוריאוגרפית. רקדה בלהקת "בת-שבע 2", "קול ודממה". מורה בלהקת "קול ודממה", מלמדת במגמות מחול בתיכונים שונים, ומורה ורכזת מחול ב"בית פרנקפורט. בשנים האחרונות תמי יוצרת עצמאית במחול, ומופיעה עם עבודותיה על במות שונות ("אינטימדאנס" בתיאטרון "תמונע", סוזן דלל, "על חבל דק" ב"בית תמי", "מוזיאון תל-אביב" ערבי "קולאז'" ב"בית פרנקפורט" ועוד). בין יצירותיה מופע-מפגש שירה ומחול שיצרה, "רק רגע", המשלב טקסטים של שירתה וקטעי מחול, והעוסק בנושא "הרגע" באמנות. המופע הופיע בהצלחה בפסטיבל "אשה" בחולון, מרץ 2003, במוזיאון ישראל ירושלים, בתיאטרון "הסמטה" ביפו, ועוד. תמי יצרה כוריאוגרפיות לתיאטרון: "יאקיש ופופצ'ה", "החולה המדומה", "ליסיסטרטה", ועוד. תמי בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות עברית מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בחינוך למחול מ"ברטון הול", אוניברסיטת לידס, אנגליה. תמי מפרסמת שירה במוספי ספרות ("מעריב", "ידיעות אחרונות",  "על המשמר", "דבר") ובכתבי עת ספרותיים (’שבו”,"קשת החדשה", "מאזניים", "עכשיו", "הליקון", "עתון 77'", "שופרא", "אפיריון") מאז 1980. ספר שיריה הראשון "מרחק הנגיעות" יצא ב"ספרית הפועלים" בשנת 1989 ונתמך על ידי "קרן רון אדלר".  ספר שיריה השני, "מתוך החול אל הראשית" יצא ב"תג" ב-1996, ונתמך על יד "קרן עמו''ס". ספרה השלישי יצא ב-2001 בהוצאת "גוונים", בתמיכת "קרן תל-אביב". ספרה הרביעי ,שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" יצא ב- 2008 בהוצאת "אבן חושן", בתמיכת "קרן עמו''ס" ו"המועצה לתרבות-מפעל הפיס".

שולפת את הגלגלים כדי לעקוף

אִשָּׁה קְטָנָה מְנַסָּה אֶת הַצְּעָדִים בִּמְהֻפָּך שׁוֹלֶפֶת אֶת הַגַּלְגַלִּים כְּדֵי לַעֲקוֹף   "מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ" הִיא מְמַלְמֶלֶת "אוּלַי הַפַּעַם אַצְלִיחַ לְהַפְלִיג"   בַּקּוֹמָה מֵעָל הַמִּטָּה חוֹרֶקֶת אַהֲבָה "הָעִיקָר שֶׁאַמְשִׁיך לִרְקוֹד" הִיא מְנַעְנַעַת צְלָלִיוֹת מֵעָל הָאָרוֹן וְגַפֶּיהָ נִדְמִים אֲרֻכִּים אֲרֻכִּים   "הַיּוֹם בּוֹ יָבוֹא הַכּוּשִׁי הַגָּדוֹל יִהְיֶה הַיּוֹם הַמְּאֻשָּׁר בְּחַיַי" הִיא חוֹרֶטֶת בִּבְהוֹנוֹתֶיהָ עַל רִצְפַּת הַפַּרְקֶט   וּבֵינָתַיִים הַבְּצָלִים צָפִים שִׂמְלַת מַלְמָלוֹת ...

קרא עוד »

בחוף בת ים

                   רוֹבֶצֶת הַיַּלְדּוּת בְּבֶגֶד יָם יָרֹק בִּיקִינִי פַּרְפָּרִים בַּצְדָדִים וְכֻלִּי אֲדֻמָּה תְּכֻלָה תְּמִימָה בְּחוֹף בַּת-יָם וְאַבָּא שֶׁלִּי מֵפִיץ אוֹר כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּיָּם שֶׁלּוֹ עֲטוּפָה.                  מתוך "שהות" גוונים 2001  

קרא עוד »

מסע ביהודה הלוי

  מסע ביהודה הלוי   פּה הַחַלּוֹן מֵאֲחוֹרֵי הַתְּרִיס הַמְּלֻכְלָך זוּם אִין עַל הָרִצְפָּה פְּרָחִים זְהוּמִים בִּשְֹמִיכָה חַרְדָּלִית וּבְמָעוֹף הַחוּצָה וַאֲחוֹרָה בַּזְּמַן מִשְּמאל בְּלִיקְוִיד בַּרְזִלִּי מַכֶּה כִּנּוֹר וּבְהֶמְשֵׁך מַמְרִיאָה   נֶחְשֶֹפֶת נִפְעֶרֶת בְּמַעְגָּלִים בִּקְלוֹז אַפְּ צַרְחָנִי מוּל גַּן הַחַשְׁמָל וּצְרִיכָה לְהַמְשִׁיךְ  חֲזָקָה בְּהִירָה       דָּרוֹמָה עַד הַיָּם.          מתוך "שהות"  גוונים 2001    

קרא עוד »

לסגור חזק את הרגליים

לסגור חזק את הרגליים     לִסְגוֹר חָזָק אֶת הָרַגְלַיִים שֶׁלא יִבְרְחוּ הַפַּרְפָּרִים שֶׁמְּמַלְּאִים אֶת הַבֶּטֶן שֶׁלִּי   הַהַרְגָּשָׁה הֲכִי מַדְהִימָה- הַפִּרְפּוּר הַסּוֹגֵד זֶה שֶׁאֲנִי כִּמְעַט אֲבָל עֲדַיִין לא לְגַמְרֵי בִּשְׁלִיטָה עַל הַהֲזָיוֹת הַשְּׁטוּפוֹת בִּתְכֶלֶת צְרוּבָה בַּבָּשָׂר שֶׁלִּי פְּנִינִים אֲפֵלוֹת   הִנֵּה יוֹצֵא עוֹד שִׁיר יַהֲלוֹם מְטֹרָף  

קרא עוד »

לבן

  לבן   1. בַּמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי צָפָה בֵּין הַשְּׁכָבוֹת שֶׁל הַלָּבָן מֵיתָרֵי בָּאס פּוֹצְעִים בְּמֵיתָרֵי גַּן שָׁמוּר     לא לִהְיוֹת בְּהוּלָה לִגְמוֹעַ מֶרְחֲקֵי  תּוֹדָעָה רַק שֶׁיִּשָׁאֵר פָּרוּם הַמֶּרְחָק   רַק לִהְיוֹת רוֹצָה אֶת הַמִּלִּים לֹא לְמַמֵּש אֶת שְׁעוֹת הַשְּׁהִיָיה הַגַּעְגּוּעַ שֶׁלִּפְנֵי הַמִּשְׂחָק הַמַּקְדִים     לְהָבִיא אֶת עַצְמִי לְמָצָב שֶׁהַקַּרְקָעִית שְׁקוּפָה מְשַׁיֶּטֶת נוֹף לָבָן   2.   לא ...

קרא עוד »

בצרחה אדומה

   בִּצְרָחָה אֲדֻמָּה אֲזַעֲזֵעַ אֶת הָעַכָּבִישִׁים הַלּוֹהֲטִים בְּעֵינַיִים עֲצוּמוֹת פְּעוּרוֹת אֲנִי מַמְשִׁיכָה לִרְאוֹת אֶת הַמַּרְאוֹת הַחַרְגּוֹלִיִּים מִלִּים מְשֻׁגָּעוֹת מִתְרוֹצְצוֹת כְּמוֹ קַבְּצָנִיוֹת בָּאוֹת אֵלַי מֵאָחוֹר מַפְשִׁילוֹת אֶת עַצְמָן כְּשֶׁאֲנִי לֹא מוּכָנָה מתוך "קשת החדשה" 11      

קרא עוד »

לאה אוהבת לשבת על הבר

לֵאָה אוֹהֶבֶת לָשֶׁבֶת עַל הַבַּר וַאֲנִי עַל הַגְּבוּל הַדַּק שֶׁבֵּין הַשְׁפִיוּת לְמַעֲשַי הָאַחֵרִים, כָּאן נִשְׁבָּרִים גַּלֵּי הַצְּלִיל הָאֵין -עוֹנִים בְּמוֹשְׁבֵי הַכִּסְאוֹת   אַחַר כָּךְ אָכַלְתִּי חֹפֶן בָּטְנִים   מַה מוֹבִיל אֶת הַחוֹם בִמְהִירוּת הָאוֹר הַזּוּ שֶׁל הַרְגָשׁוֹת אֲנִי כֻּלִּי נִכְמֶרֶת וַאֲחַר כָּךְ נוֹשֶׁמֶת וְכָל הַפִּילִים נוֹהֲרִים מִקְצֵה הַצִּפֹּרֶן בְּדֶבְּקָה סַהֲרוּרִית וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲצוֹר אֶת מְחוֹל הַמַּחְשָׁבוֹת מתוך "שהות" , גוונים ...

קרא עוד »

פורים של שנה שעברה

פורים- של שנה שעברה   פורים התחיל ביום שישי ברבע לשבע לפנות בוקר כשעדן משכה אותי מהמיטה כדי שאעזור לה להתחפש לפאנקיסטית. בזמן שבעיניים טרוטות הלבשתי לה את האביזרים והאיפור חשבתי על זה שרוב מה שהיא חוגרת, עונדת, ולובשת, אלה פריטים מהארון שלי של לפני עשרים ומשהו שנה, שביקרו יחד איתי ב"פינגווין", ואחר כך ב"קולנוע דן" וב"ליקוויד".היא הייתה פאנקיסטית מושלמת. ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לתמי כץ לוריא