שיר מתוך הספר החדש,
וגם ביקורת של מנחם בן שהופיעה אתמול "במעריב"
לִפְעָמִים יֵשׁ רַעַד הָעוֹבֵר בִּמְהִירוּת הָאוֹר
מֻבְזָק יָשָׁר לַדָּם
בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי מִתְאַמֶּצֶת לְהַגִּיעַ
אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ הַבּוּעוֹת מִתְפּוֹצְצוֹת
וּבוֹ אֲנִי לא נוֹשֶׁמֶת לא חוֹשֶׁבֶת לא זָזָה
מְיַחֶלֶת לַתַּבְעֵרָה אֲחוּזָה בְּתוֹךְ
הַחוּץ גּוּף שֶׁלִּי
מחוץ לגוף
תמי כץ לוריא היא לא משוררת ידועה. לכן הסיכוי שיכתבו עליה בעיתוניםקרוב לאפס. היא סתם משוררת. ומשוררת נפלאה, שהמילים מכשפות אותה ("נעתרת למילים שיכישו אותי"). בספרה החדש, הרביעי, "שולפת את הגלגלים כדי לעקוףאבן חשן), היא מתארת את מצב התודעה המשוררי: "מה שמתרוצץ/ לי בראש הוא אותו יהלום מטורף/ והמון ארנבים חוצים את התודעה במרוצה/ מוצאת את עצמי/לחלוטין/ אוספת מילים כמו שפת עופות משונה".
הגעגוע הוא תמיד מיסטי, כדי להגיע ל"חוץ גוף" שלה (עם געגועים מתמידים לריקוד, כי מדובר ברקדנית לשעבר) ואל הדרגות הכי גדולות של ההארה: "לפעמיםיש רעד העובר במהירות האור/ מובזק ישר לדם/ בשביל זה אני מתאמצת להגיע/ אל המקום בו הבועות מתפוצצות". ואני מאמין לה. כי המילים שלה עשויות מחומרים דליקים כל הזמן. ואינן מזייפות, סוג של ציוריות חסרת מנוח, מפתיעה תמיד: "יכולתי לבכות/ כשאלף צבים יצאו במחול הרעדות".
מסכימה אתו לגמרי והשיר הזה תמציתי מאוד ונפלא
מקסים השיר ומקסימה הבקורת. לקבל מחמאה ממנחם בן זה באמת משהו!
היי חני וחנה,
תודה לכן
שיר מקסים
ויפה הוא כתב
ברכות
תמי, בהצלחה עם הספר ובדרכך המיוחדת אל האור.
תמי, שיר נהדר, שואף להגיע אל המצבים המופלאים האלה של" החוץ גוף" כשהגוף נשלט על ידי מהירות המחשבה נסיקה של אושר.
תמי
שיר מחול
רואה אותך רוקדת אותו
יוצאת מגופך
שיר יפה, מלא אנרגיות:
רעד
מובזק
מתאמצת
מתפוצצות
מיחלת
והביקורת נהדרת.
היי מירי, תמי , שבי, איריס, לוסי
תודה על הקריאה, התגובה, והברכה
בעירה חוץ גופית יפה ומדליקה, בהצלחה עם הספר.
שיר יפה. בהצלחה!
משה,
תודה, אכן חוויה ובעירה חוץ גופית
תמי שיר יפה מאד
מאחלת לך שתגיעי שוב ושוב למקום בו הבועות מתפוצצות – דימוי נפלא
וגם הבקורת
ברכות
ריקי, תודה על הברכות.
אני מקווה שהכל יתגשם…
תמי, בהצלחה רבה!
שיר זה מסכם את שאיפות חיינו. תיאור
מקסים של אור ותנועה. עונג לנפש!