בננות - בלוגים / / שיהיה אֶקְסַיְיטֶד
תמי כץ לוריא
  • תמי כץ לוריא

            משוררת, רקדנית, מורה למחול, וכוריאוגרפית. רקדה בלהקת "בת-שבע 2", "קול ודממה". מורה בלהקת "קול ודממה", מלמדת במגמות מחול בתיכונים שונים, ומורה ורכזת מחול ב"בית פרנקפורט. בשנים האחרונות תמי יוצרת עצמאית במחול, ומופיעה עם עבודותיה על במות שונות ("אינטימדאנס" בתיאטרון "תמונע", סוזן דלל, "על חבל דק" ב"בית תמי", "מוזיאון תל-אביב" ערבי "קולאז'" ב"בית פרנקפורט" ועוד). בין יצירותיה מופע-מפגש שירה ומחול שיצרה, "רק רגע", המשלב טקסטים של שירתה וקטעי מחול, והעוסק בנושא "הרגע" באמנות. המופע הופיע בהצלחה בפסטיבל "אשה" בחולון, מרץ 2003, במוזיאון ישראל ירושלים, בתיאטרון "הסמטה" ביפו, ועוד. תמי יצרה כוריאוגרפיות לתיאטרון: "יאקיש ופופצ'ה", "החולה המדומה", "ליסיסטרטה", ועוד. תמי בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות עברית מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בחינוך למחול מ"ברטון הול", אוניברסיטת לידס, אנגליה. תמי מפרסמת שירה במוספי ספרות ("מעריב", "ידיעות אחרונות",  "על המשמר", "דבר") ובכתבי עת ספרותיים (’שבו”,"קשת החדשה", "מאזניים", "עכשיו", "הליקון", "עתון 77'", "שופרא", "אפיריון") מאז 1980. ספר שיריה הראשון "מרחק הנגיעות" יצא ב"ספרית הפועלים" בשנת 1989 ונתמך על ידי "קרן רון אדלר".  ספר שיריה השני, "מתוך החול אל הראשית" יצא ב"תג" ב-1996, ונתמך על יד "קרן עמו''ס". ספרה השלישי יצא ב-2001 בהוצאת "גוונים", בתמיכת "קרן תל-אביב". ספרה הרביעי ,שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" יצא ב- 2008 בהוצאת "אבן חושן", בתמיכת "קרן עמו''ס" ו"המועצה לתרבות-מפעל הפיס".

שיהיה אֶקְסַיְיטֶד

1.
לְעִתִּים נִדְמֶה לִי
שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לְדַבֵּר בִּשְׂפַת הַסְּמָלִים בִּלְבַד
מָה עוֹשֶׂה לִי טוֹב
מָה עוֹשֶׂה לִי רַע
הַמַּגָּע עַל הָעוֹר
בָּשְׁרִירִים
בָּשְׁרִירִים הָעֲמֻקִּים יוֹתֵר
אֵלֶּה שֶׁל הָרְגָשׁוֹת
הַחֲלומות שֶהיו וְהִנַם עוד
כמו ילדה קטנה
מקלפת סוכריות
מְנָסָה
מה מתחת לעטיפה
לאן אוכל להוביל ועד לאן אוכל ללכת עד הקצה
כדי להרגיש חזק
ועוד יותר חזק
שיהיה אֶקְסַיְיטֶד
אֶקְסַיְיטֶד כל הזמן


2.
אִיטְס אול אֶבָּאוּט
לתת לי להרגיש טוב
שאני צפה
לא נוקטת עמדה
כמעט שקופה
מושכת
נמשכת
כל הזמן חומר נֶפֶץ באויר
 
 
 
 
 
 

17 תגובות

  1. הבית הראשון שיר יפה ושלם לעצמו, תמי. רק הסוף שלו.. יעני, let it be nirgash

    • שלום אמיר, ושלום תמי,

      אני דווקא מאוד אוהב את האנגלית המעוברתת הזו, שנוגעת במשמעות של השיר, במבט החיצוני, הלא נוקט עמדה. מה יש? למה לאנגלית מותר לצרף אליה מדי שנה כמאה אלף מלים חדשות, ולעברית אסור לצרף שתיים שלוש מלים באנגלית?

      שבת שלום,

      דרור

      • דרור, ההערה שלי התייחסה לאי נחיצות השורות האלה בעיניי, והשאר בצחוק.
        אבל כן, יש בזה גם משהו דוחה קצת, מתבטל, ופרובינציאלי. וזה לא דומה למה שהאנגלית עושה (היא לא סופחת תחביר וחיוויים שלמים, למעט ציטטות). זה דומה למה שהקריאולית עושה, כלומר לאובדן השפה ובסופו של דבר גם התרבות.

      • תמי כץ לוריא

        דרור תודה.אני אתך

    • תמי כץ לוריא

      אמיר,
      קודם כל אלה שני שירים, ולא בתים.שנית, לא הבנתי מה לא אהבת, את האנגלית?

  2. תמי יקרה
    אהבתי את השיר כולו.
    האנגלית משתלבת כאן בעברית בצורה ממש טבעית והרמונית וחיה.
    בעיקרון, שילוב מן הסוג הזה, כשהוא נעשה בצורה אמינה כפי שעשית כאן, יכול להרחיב את גבולות המבע.

    אהבתי.

  3. תמי, בכל פעם שאני קוראת משירייך נעמדת לי תמונת הריקוד שלך לאור השירים, וזה באמת אקסייטד.

  4. תמי, מאד אהבתי את השיר הראשון. האקסיְטד עובר מצוין גם לעור ולשרירים שלי.

    השיר השני קצת מחליש, לטעמי, את ההתרגשות שבראשון.

    • תמי כץ לוריא

      זהו, שחר, שאלה שני שירים. אולי לא טוב שהם בסמיכות, אבל יש משהו, בעיני, שמשלים באחד את השני ולהיפך

  5. גם אני מאוד אוהבת את הראשון. בשני האנגלית איכשהו מציקה לי.

    • תמי כץ לוריא

      יעל,אולי זה בגלל שהשני בא אחרי הראשון, וכבר האנגלית לא מפתיעה. אולי אשים אותם בנפרד

  6. מוכר ומפחיד. כמו התמכרות לגעת כל הזמן באקסטרים, וגם שם לאורך זמן עלול להיות משעמם ואז מה?

  7. תמי, מאד אהבתי את הראשון. מאד אקסייטין. מדויק-הבעה.

השאר תגובה ל תמי כץ לוריא ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לתמי כץ לוריא