עַכְשָׁיו אֲנִי בַּמַּצָב הָאופְטִימָלִי שֶׁלִּי
בְּחֻלְצָה שֶׁל פוֹקְס מֵהָעוֹנָה שֶׁעָבְרָה
בִּקְצָווֹת מְרוּטִים מְרֻמִּים
וּמַה שֶׁמִתְרוצֵץ לִי בָּראש הוּא יַהֲלום מְטֹרָף
וְהָמוֹן אַרְנָבִים חוֹצִים אֶת הַתּוֹדָעָה בִּמְרוּצָה *
מוֹצֵאת אֶת עַצְמִי
לַחֲלוּטִין
אוֹסֶפֶת מִלִּים כְּמו שְׂפַת עוֹפוֹת מְשׁוּנָה
*כך תאר רוברט אפשטיים רעיונות חדשים
גם מתוך הספר היוצא בקרוב…..
יפה השיר.
תמי
כל כך אופטימי
יש משהוא חכם בשיר כי הוא מספר על המעבר של האופטימיות שלך טובה
תודה גבריאלה. תודה טובה, מסכימה עם עניין האופטימיות
אהבתי את היהלום המטורף המתרוצץ
זה מפתיע, מעביר הילוך
אני גם אוהבת את הטירוף הזה, דפנה
באמת יהלומים, שיריך
חני, תודה, תודה
אני רואה בשיר הזה שיר ארס פואטי המתאר את מצב התודעה לפני הבריאה.
לי דווקא הזכירו הארנבות (וגם שפת העופות המוזרה) ובכלל ,כל האוירה את אליסה בארץ הפלאות.
גיורא, תודה. אכן הארה (אליס)
מאוד יפה
לא ראיתי שום דבר פרום מבחוץ בפתיחה של התערוכה…:)
?????זה הכל מבחוץ.
שיר יפה, רוחש תנועה
מאוד יפה.
"אוספת מלים כמו שפת עופות ישנה" הזכיר לי קינון.
תודה, חני
מאד יפה תמי, יהלומי. בהצלחה
משה, תודה רבה. הלוואי