בננות - בלוגים / / לריי (צ'ארלס)
תמי כץ לוריא
  • תמי כץ לוריא

            משוררת, רקדנית, מורה למחול, וכוריאוגרפית. רקדה בלהקת "בת-שבע 2", "קול ודממה". מורה בלהקת "קול ודממה", מלמדת במגמות מחול בתיכונים שונים, ומורה ורכזת מחול ב"בית פרנקפורט. בשנים האחרונות תמי יוצרת עצמאית במחול, ומופיעה עם עבודותיה על במות שונות ("אינטימדאנס" בתיאטרון "תמונע", סוזן דלל, "על חבל דק" ב"בית תמי", "מוזיאון תל-אביב" ערבי "קולאז'" ב"בית פרנקפורט" ועוד). בין יצירותיה מופע-מפגש שירה ומחול שיצרה, "רק רגע", המשלב טקסטים של שירתה וקטעי מחול, והעוסק בנושא "הרגע" באמנות. המופע הופיע בהצלחה בפסטיבל "אשה" בחולון, מרץ 2003, במוזיאון ישראל ירושלים, בתיאטרון "הסמטה" ביפו, ועוד. תמי יצרה כוריאוגרפיות לתיאטרון: "יאקיש ופופצ'ה", "החולה המדומה", "ליסיסטרטה", ועוד. תמי בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות עברית מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בחינוך למחול מ"ברטון הול", אוניברסיטת לידס, אנגליה. תמי מפרסמת שירה במוספי ספרות ("מעריב", "ידיעות אחרונות",  "על המשמר", "דבר") ובכתבי עת ספרותיים (’שבו”,"קשת החדשה", "מאזניים", "עכשיו", "הליקון", "עתון 77'", "שופרא", "אפיריון") מאז 1980. ספר שיריה הראשון "מרחק הנגיעות" יצא ב"ספרית הפועלים" בשנת 1989 ונתמך על ידי "קרן רון אדלר".  ספר שיריה השני, "מתוך החול אל הראשית" יצא ב"תג" ב-1996, ונתמך על יד "קרן עמו''ס". ספרה השלישי יצא ב-2001 בהוצאת "גוונים", בתמיכת "קרן תל-אביב". ספרה הרביעי ,שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" יצא ב- 2008 בהוצאת "אבן חושן", בתמיכת "קרן עמו''ס" ו"המועצה לתרבות-מפעל הפיס".

לריי (צ'ארלס)

 

 

 

לריי (צ"ארלס)

 
כַּמָה אֲנִי מִזְדָּהָה אִתְּךָ

מְרַסֵּס אֶת הַמּוֹחַ בְּזַהֲרוּרִים רַק כְּדֵי לַחֲווֹת 

קַו דַּק כָּסוּף אָנִיצִי רוֹשֵׁף לִצְדָדִים

פִּתְאוֹם אֶפְשָׁרוּיוֹת לָצֵאת מִתּוֹך עַצְמֵךָ

לְתוֹךְ שְֹמִיכַת עֲנָנִים עֲנָקִית עֲשוּיָה 

כְּרִיזָנְטֶמוֹת וְרוּדוֹת


וּמְכִילָה אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַנְּעִימִים שֶׁרַק בַּמַּחֲשָׁבוֹת

וּבְלִי לְהִתְאַמֵּץ
יָכוֹל לְנַשֵׁק אֶת כָּל הָעוֹלָם

עִם הַקּוֹל הַצָּרוּד שֶׁלְךָ וְלַחַשׁ הַקֶּסֶם

שֶּׁהוּא מֵעֵבֶר לַמַּרְאוֹת

 

 

 

12 תגובות

  1. תמי, הזדהיתי עם השיר ואהבתי מאוד: הצורך לצאת מן העצמי ולהרחיב את הגבולות לתודעה של עולם חלומי, רצוי, עוטף באהבה, "ובלי להתאמץ יכול לנשק את כל העולם" – איזה יופי, רגעים של חסד…

    • מרי ,
      הופתעתי . הבחירה שלך לכתוב שיר לריי צ"ארלס מאוד מפתיעה, היא גם מזמינה להיכנס ולקרוא את השיר. וכשקוראים את שיר ההזדהות שלך מצטרף הקורא להזדהות שלך. גם כמובן בזכות הניסוח הפואטי שלך. הציור שלך בשיר מזמין התכנסות.
      אהבתי את המילים שלך
      וּמְכִילָה אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַנְּעִימִים שֶׁרַק בַּמַּחֲשָׁבוֹת

      וּבְלִי לְהִתְאַמֵּץ יָכוֹל לְנַשֵׁק אֶת כָּל הָעוֹלָם

      עִם הַקּוֹל הַצָּרוּד שֶׁלְךָ וְלַחַשׁ הַקֶּסֶם

      שֶּׁהוּא מֵעֵבֶר לַמַּרְאוֹת

      ….
      שוש

    • תמי כץ לוריא

      גבריאלה, תודה על תגובתך.

  2. מירי פליישר

    קסום

  3. אהבתי את "שמיכת העננים הענקית העשויה כריזנטמות ורודות," כמו הקול של ריי צרלס, כמו המחשבה על איך הוא מרגיש את העולם

  4. תמי!
    שיר מקסים לאיש מקסים.
    באמת רָשַׁף זהרורים שמעבר למראות.

  5. שיר אהבה יפהפה לשירה הנהדרת, הרושפת ומלטפת של ריי צ"ארלס.

  6. הנחבא אל הכלים

    שיר יפה מאד וגם אמיץ מאחר והוא מביע הבנה להתמכרות לסמים של ריי צ"רלס העיוור , זו הדרך בה הוא יכול היה לצאת מהעולם המוגבל שלו ולהרחיב את החזיונות שעיניו לא יכלו להעניק לו.

השאר תגובה ל שושנה ויג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לתמי כץ לוריא