בננות - בלוגים / / לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ אֲנָשִׁים
תמי כץ לוריא
  • תמי כץ לוריא

            משוררת, רקדנית, מורה למחול, וכוריאוגרפית. רקדה בלהקת "בת-שבע 2", "קול ודממה". מורה בלהקת "קול ודממה", מלמדת במגמות מחול בתיכונים שונים, ומורה ורכזת מחול ב"בית פרנקפורט. בשנים האחרונות תמי יוצרת עצמאית במחול, ומופיעה עם עבודותיה על במות שונות ("אינטימדאנס" בתיאטרון "תמונע", סוזן דלל, "על חבל דק" ב"בית תמי", "מוזיאון תל-אביב" ערבי "קולאז'" ב"בית פרנקפורט" ועוד). בין יצירותיה מופע-מפגש שירה ומחול שיצרה, "רק רגע", המשלב טקסטים של שירתה וקטעי מחול, והעוסק בנושא "הרגע" באמנות. המופע הופיע בהצלחה בפסטיבל "אשה" בחולון, מרץ 2003, במוזיאון ישראל ירושלים, בתיאטרון "הסמטה" ביפו, ועוד. תמי יצרה כוריאוגרפיות לתיאטרון: "יאקיש ופופצ'ה", "החולה המדומה", "ליסיסטרטה", ועוד. תמי בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות עברית מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בחינוך למחול מ"ברטון הול", אוניברסיטת לידס, אנגליה. תמי מפרסמת שירה במוספי ספרות ("מעריב", "ידיעות אחרונות",  "על המשמר", "דבר") ובכתבי עת ספרותיים (’שבו”,"קשת החדשה", "מאזניים", "עכשיו", "הליקון", "עתון 77'", "שופרא", "אפיריון") מאז 1980. ספר שיריה הראשון "מרחק הנגיעות" יצא ב"ספרית הפועלים" בשנת 1989 ונתמך על ידי "קרן רון אדלר".  ספר שיריה השני, "מתוך החול אל הראשית" יצא ב"תג" ב-1996, ונתמך על יד "קרן עמו''ס". ספרה השלישי יצא ב-2001 בהוצאת "גוונים", בתמיכת "קרן תל-אביב". ספרה הרביעי ,שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" יצא ב- 2008 בהוצאת "אבן חושן", בתמיכת "קרן עמו''ס" ו"המועצה לתרבות-מפעל הפיס".

לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ אֲנָשִׁים

זה משהו שהתחלתי. לא יודעת אם זה עומד לבד, או התחלה של משהו. מה דעתכם? אשמח לתגובות


לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ אֲנָשִׁים

לְתוֹךְ הַתְּכֵלֶת שֶׁל אֲנָשִׁים

דֶּרֶךְ מָקוֹם בָּעַיִן הַפְּנִימִית שֶׁלָּהֶם

אֵיפֹה שֶׁהַפַּחַד

(הֲכִי מְעַנְיֵן אֵיפֹה שֶׁהַפַּחַד)

 

23 תגובות

  1. היי תמי,
    לדעתי השיר יכול לעמוד בפני עצמו, ולחילופין יכול להוות תחילתו של שיר. זה תלוי בשאלה האם ישנו המשך לאמירה.
    השיר הוא קריאה, קריאה מעניינת ליחס פנימי לאנשים, שלדעתי חסר ברוב המגע המתקיים בין אנשים. כשלעצמו המסר חשוב בעיניי.

    • תמי כץ לוריא

      היי חן
      תודה על התגובה. אולי תהיה המשך לאמירה. נראה. לפעמים זה בא לי אחר כך

  2. בתחושה שלי זה כאילו קטוע…
    אבל לא במובן זה שזה לא עומד בפני עצמו…
    אלא במובן זה שזה שלם בפני עצמו, בבחינת "אין דבר שלם יותר מלב שבור". כלומר זה שלם בעיניי כמו שזה.
    שורות יפות, תמי.

  3. תגובה מהירה ומיידית
    הטקסט חזק ואפילו מפחיד מעט
    כך שאוהבת
    לא מבינה מהי התכלת
    אסוציאטיבית עולה בי תכולה

    • תמי כץ לוריא

      סמדר
      התכלת היא משהו טהור שהרוב מנסים להחביא.אבל זה נמצא אצלם בפנים, וזה מענין להגיע אליו

      • מודה שלא מתחברת להגדרת הטהור באמצעות צבע מוגדר, אפילו שהטלית בפתגם טוענת לכך.

        כך או כך, מאוד יפה.

  4. לתמר
    השיר יפה ועומד בפני עצמו ,בעיקר בזכות שתי השורות האחרונות.
    אבל יש לדעתי בעיה כפולה בשורה עם התכלת.
    1. כמו שציינה סמדר לא ברור למה הכוונה "התכלת של האנשים"
    2. ואם התכוונת למשהו טהור ,אז איך זה מסתדר עם הפחד של האנשים.
    לדעתי כדאי לך לשקול:
    להוריד את השורה הכחולה
    או לפתח את הקשר של הכחול והפחד.
    בהצלחה
    גיורא

    • תמי כץ לוריא

      גיורא וסמדר

      התכוונתי לתכלת רק כאסוציאציה. איפה שהמקום הכי עמוק נמצא גם הטוהר וגם הפחד. כי הקום הזה חשוף. בלי הגנות ובלי מסכות. לכן הסמכתי את השורות.

  5. מסכים עם גבריאלה, יפה ועומד בפני עצמו, דווקא בגלל תחושת החסר, החידתיות. התכלת מול הפחד מוצא חן בעיני.

  6. חני שטרנברג

    גם בעיניי זה שיר שעומד בפני עצמו, ועומד יפה מאוד. גם לי נראה שהכי מעניין איפה שהפחד, אבל גם הכי מפחיד…:)

    • בקיצור יש תמימות דעים שהשיר עומד גם עומד וחני ש" ביטאה זאת יפה והכפילה פעמיים כי טוב "עומד בפני עצמו, ועומד יפה מאוד".
      (-:

  7. תמי, לקחתי מכאן שתי שורות:

    לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ אֲנָשִׁים
    אֵיפֹה שֶׁהַפַּחַד

    ועכשיו את כנראה צריכה להיכנס לתוך הפחד שלך כדי לפגוש את הפחד שלהם, לא?

    • תמי כץ לוריא

      אמיר
      לא הבנתי אם אתה מתכוון שעלי להשאיר רק את שתי השורות כשיר או כהתחלה לשיר

  8. שורות יפות, עומדות בפני עצמן אבל לי חסר עוד משהו קטנטן,שלא אפול מהמילה האחרונה למטה,

    • תמי כץ לוריא

      חני
      תודה על התגובה. שלחא תפלי מאיזה מילה (הפחד או מה שבסוגריים?)ולמה?

      • מירי פליישר

        שיר מקוצר מרוב פחד או חשש או עדינות הכניסה לתוך התוך של האנשים.
        יפה כמו שהוא ומבטא בתכיפות ובקיצור את מה שהוא אומר במילים.

      • אני תמיד רואה מילים בצורה ויזואלית בתמונות, והמילה האחרונה "פחד" הציבה אותי על איזה צוק ומכיון שאין אחריה משהו אני מרגישה כאילו אני עומדת ליפול… אבל אלו אסוציאציות ומראות פרטיים משלי ובקריאה נוספת עכשיו השיר עומד {גם אם אפול…}

  9. אני חושבת שיש בו אמירה מספיקה לשיר יחיד. השורה "דֶּרֶךְ מָקוֹם בָּעַיִן הַפְּנִימִית שֶׁלָּהֶם" לדעתי מיותרת. נסי לקרא אותו ללא השורה הזאת.
    ללא השורה הזאת יש בו משהו מתציתי ויפה, חזק, וקצת כמו הרפתקאה.המילים שחוזרות:לתוך, אנשים, אפה שהפחד, מחזקות הכל כמו חישוק.

    • תמי כץ לוריא

      לוסי
      תודה על ההצעה, אחשוב על כך (למרות שזה מצמצם ועושה קצת את השיר דל יותר)

השאר תגובה ל גיורא פישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לתמי כץ לוריא