הַזְּמָן עָף כְּמוֹ כְּבָשִׁים לְבָנוֹת. סְלִיחָה, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְך, זאת לא אַשְׁמָתִי. לִפְנֵי מְעַט הָיִיתִי תָּמַהּ כָּזּאת, וְכָמוֹך, חוֹפֶנֶת ענְבָּרים. כָּל צְלִיל הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי. סְלִיחָה שֶׁאֲנִי לא מִתְרַשֶּׁמֶת, אֲבָל הֲבִינִי, הַקְּצָווֹת שֶׁלִּי כְּבָר פְּרוּמים, מְרֻמִּים. מְנַסָּה לַחֲצוֹת כָּל יוֹם בְּחָפְזָה. אֲנִי אוֹחֶזֶת בְּיָדֵך. יָדֵךְ הַמְּבַקֶּשֶׁת ללְפּות חֲלוֹמוֹת שְרוּטִים שֶׁלִּי. לָמָּהּ אַתְּ מְנַסָּה לְהִדָּמות אֵלַי. כְּבָר מִזְּמַן הִשַּׁלְתִּי אֶת אַדֶּרֶת הַזָּהָב, אֶת פַּרְפְּרֵי הַפְּלָדָה. רְאִי כַּמָּה אֲנִי חַלָּשָׁה. בְּגוּף קָטָן אֲנִי מְנַסָּה לַעֲבור מֶרְחָק גָּדול. לָמָהּ אֲנִי נותֶנֶת לָךְ לִפְתוחַ אֶת הַשַּעַר בְּהִסּוס. הַשַּעַר הַפּעָוּר לְתּוךְ תְּהום קורֶצֶת הִבְהוּבִים. אֲנִי נושֶׁקֶת לָךְ. הַלְוַואי וְלא הַיִיתְ נְגוּעָה בַּשֵד הַוָּרוד הַמָּתוק הַרוכֵן מֵעַל מִצְחֵךְ וּמַמְתִּין
תמי, "ענברים" צריך חיריק, לא?
לגבי הכאב, הוא חשוף מאוד, מדבר. הזדהיתי עם תחושת הצליל הראשון,
לעיתים אני תוהה אם עוד ארגיש מחדש את הצליל הראשון או שזהו, נשחתתי.
ומצד שני אני כל כך מבינה את הפחד מהשד הוורוד,
מי שכל כך מפחד מהשד הוורוד, אולי אין לו סיכוי לטעום ורוד, לטעם בכלל.
תמי, יש בקטע הזה סיפור על חברות בין שתי דמויות של נשים האחת רוצה כמעט להתאבד והשנייה מחקה אותה. התלישות של שתי הדמויות לא מובנת. לא ברור מנין הכאב הזה.הכותבת כאילו מנסה להיפרד ממשהו.
הקטע מאוד מרגש , ויש כנראה קצת בעיות ניקוד כיוון השתמשת אולי בניקוד אוטומאטי של תוכנת ניקוד.
כתבת יפה ומרגש.
שושנה
הי שושנה. תודה על התגובה. לא התכוונתי למשהו כל כך דרמטי כמו התאבדות, אבל מעניין לשמוע. יש פה חיקוי של אורח חיים מסוים, שידוע שלא יגמר הכי טוב.
נכון,יש המון בעיות ניקוד, אני אתקן
הי יודית, דווקא אני חושבת שהשד הורוד מושך , ולכן הוא בכלל קיים, כי אנחנו נותנים לו לגיטימיות להתקיים בעצם ההמשכןת שלנו אליו.הוא מגלם את הדברים שידוע לנו שהסוף איתם לא יהיה טוב, אך אנחנו "חייבים "אותם
התגובה הקודמת ליודית שחר. הכל מתבלגן כאן משום מה…
תמי, מי שלא שומע לשד הוורוד החיים שלו אפורים לגמרי..
אומרת לך את זה אחת שפשוט סוגרת את העיניים לכל שד ארור, לבינתיים.. (:
אהבתי את זה
יופי!
מעורר ערגה לצליל הראשון. פרגמנט יפה על משיכה אל השד (למה ורוד?)ופחד ממנו.
תודה משה. אולי ורוד כי זה קצת תמים, לא?
היי תמי,
מפתיע השד הורוד הזה שמופיע משום מקום ,ציורי ממש פלסטי .אולי מזכיר את זוליאן הורוד …
הי שבי, איזה זוליאן? של וולך?
באסוציאציה חופשית זה עולה.למרות שהשד בשיר שלך הוא מן קרן ורודה מוזרה על המצח אולי משהו מעולם המסטיקים והממתקים קצת מיתולוגי קצת סוריאליסטי
איזה פרוזה שירית חזקה!האמביוולנטיות שביחסים: לשחרר או לאחוז, להתאבל או להשלים. מדהים
תמי, הכתיבה שלך נהדרת וחזקה.