תמי כץ לוריא
  • תמי כץ לוריא

            משוררת, רקדנית, מורה למחול, וכוריאוגרפית. רקדה בלהקת "בת-שבע 2", "קול ודממה". מורה בלהקת "קול ודממה", מלמדת במגמות מחול בתיכונים שונים, ומורה ורכזת מחול ב"בית פרנקפורט. בשנים האחרונות תמי יוצרת עצמאית במחול, ומופיעה עם עבודותיה על במות שונות ("אינטימדאנס" בתיאטרון "תמונע", סוזן דלל, "על חבל דק" ב"בית תמי", "מוזיאון תל-אביב" ערבי "קולאז'" ב"בית פרנקפורט" ועוד). בין יצירותיה מופע-מפגש שירה ומחול שיצרה, "רק רגע", המשלב טקסטים של שירתה וקטעי מחול, והעוסק בנושא "הרגע" באמנות. המופע הופיע בהצלחה בפסטיבל "אשה" בחולון, מרץ 2003, במוזיאון ישראל ירושלים, בתיאטרון "הסמטה" ביפו, ועוד. תמי יצרה כוריאוגרפיות לתיאטרון: "יאקיש ופופצ'ה", "החולה המדומה", "ליסיסטרטה", ועוד. תמי בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות עברית מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בחינוך למחול מ"ברטון הול", אוניברסיטת לידס, אנגליה. תמי מפרסמת שירה במוספי ספרות ("מעריב", "ידיעות אחרונות",  "על המשמר", "דבר") ובכתבי עת ספרותיים (’שבו”,"קשת החדשה", "מאזניים", "עכשיו", "הליקון", "עתון 77'", "שופרא", "אפיריון") מאז 1980. ספר שיריה הראשון "מרחק הנגיעות" יצא ב"ספרית הפועלים" בשנת 1989 ונתמך על ידי "קרן רון אדלר".  ספר שיריה השני, "מתוך החול אל הראשית" יצא ב"תג" ב-1996, ונתמך על יד "קרן עמו''ס". ספרה השלישי יצא ב-2001 בהוצאת "גוונים", בתמיכת "קרן תל-אביב". ספרה הרביעי ,שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" יצא ב- 2008 בהוצאת "אבן חושן", בתמיכת "קרן עמו''ס" ו"המועצה לתרבות-מפעל הפיס".

בחוף בת ים

 

 
       
 
     רוֹבֶצֶת הַיַּלְדּוּת בְּבֶגֶד יָם יָרֹק
בִּיקִינִי
פַּרְפָּרִים בַּצְדָדִים
וְכֻלִּי
אֲדֻמָּה תְּכֻלָה תְּמִימָה
בְּחוֹף בַּת-יָם
וְאַבָּא שֶׁלִּי מֵפִיץ אוֹר
כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּיָּם שֶׁלּוֹ
עֲטוּפָה.
 
 
 
 
 
       מתוך "שהות" גוונים 2001

 

13 תגובות

  1. דפנה שחורי

    אחד השירים היפים שלך:
    ציורי מוחשי מדוייק
    אור חול של חוף בת ים.

    שם יפה כל כך בת ים-בת הים, ואיך הקשרים שליליים יכולים להרוס אותו עד ששוכחים ממש את מהותו

  2. שירי רבר

    איזה יופי. החזרת אותי לילדות. גם אני גדלתי בבת ים, ערקתי וחזרתי לכאן. ואני שמחה. גם את במקרה?

  3. אני מצטערת אך השירה הזאת אינה מדברת אלי. תמימותה, כמו שיר של ילדה צעירה ולא מנוסה. אין דבר מענין כלשהוא בשיר.

    • הנחרצות שלך נמהרת. זה לא שיר ענקי, אבל בהחלט שיר. ומה נוגע כאן? שתי השורות האחרונות שאינן של ילדה ומרימות את הדיבור הפשוט שקדם להן למקום אחר.

  4. אני מאד אוהבת את השיר הזה. יש משהו כל כך נוגע ללב בתמונת הילדה על חוף הים, וכל כל מכמיר לב בשמחתה של האישה על האור שמקיף את אביה.

  5. יעל ישראל

    מרגש ויפה כל כך.

    • יעל ישראל

      יש לי סיפור על אבי ואני בים, בילדות. נראה לי שאני אעלה אותו. הזכרת לי.

השאר תגובה ל מירי פליישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לתמי כץ לוריא