שוב ושוב
שוב רוצה לשקוע באנרגיות מטורפות אבל גם
פוחדת להעיר את החיה הרובצת לצידי
לא יודעת אם להסתנוור או להסיט מבט או
להסתכל לשמש ישר בעיניים
ולהתפוגג
ושוב זה שממכר אותי
שמנער אותי
למה זה מפתה כל כך
לצוף על פני השטח ולגעת בחושים
בזמן שישן כל האפשרויות האחרות הפתוחות של לנבור
במה שמעבר ליכולותי הגשמיות
ומעניין כל כך הרבה יותר
ושוב השקיעה,
הדבר המצהיב המרהיב
שמערבב צבעים עם תמונות שבדימיון
ממיס אפשרויות לתוך חלקי מציאות
נותן לי הרגשה שהכל אפשרי
פה
על האדמה
ובכל מה שמעבר
מכתמים חזקים שמצטרפים לנמברים הקודמים. אהבתי בעיקר את הראשון
תמי יקרה נהדר. תני לנשמתך לרקוד בעירומה. ואם בא לך הציצי בשיר "אנרגיה קדושה " בבלוג שלי חיה אסתר
אני רואה שניים שמציבים שאלות מהותיות על פרספקטיבות בחיים ואחד שרק מצייר תמונה ויש בזה שיווי משקל יפה (שליש מול שני שליש)