קרא משורר, פסיכותרפיסט, אמן פלסטי

                                                            לדוד ויינפלד מזמור לדוד     שנת הצהריים שנת היופי היא מוות קטן בַּאמצע של המולת היום המלְאָה אבל היום איני נרדם החיים נראים לי ראויים כמעט  יפים  ולמרות בעֵרת אוגוסט זכרתי מַשַבים מיטיבים בַגִבעה שאורנים סוככים עליה זכרתי  אפילו את נֶס הוֶרד והירֵח בלי מחשבות על מדע או קיטש ספר שהגיע  חולל זאת ולא רק בגלל ההקדשה שכתב ...

  החדר     גם אם יצאה לקנות פירות גם אם יצאה כדי לא לשוב היא נותרת  בחדר ובך כי היא מעונך אפילו מקדש לַאושר,לעינוגי החיים   שטיחים, וילונות, מפות, פרגודים כולם שמלותיה ראי, כד,קערה, פירות, פרחים    כולם סימניה   וכשאינה נעדרת ולעיניך תתפשט תהפוך צורה מעוורת ביופי תכלא את עיניך בסנוורים – כהתגלות כאמת במערומיה   גופה הוא ...

                *     עצים בערפילי  הבוקר הם עצים הזויים דמיין אותם כרצונך ירוקים או כחולים או כחולים-ירוקים ציפורי מים לא נראות המצטיירות כרצונך כי יובאו מארצות נפשך שורקות געגוע צורחות מרחבים ערפילים יתפוגגו כשהשמש תתעצם וירצדו על המים אינספור זהרורים האינסוף ינצנץ כמאותת יבקש להיוודע   אך אם תשתו ממי הנחל מות תמותון והשוחה יושט להאדס  נחל ...

  שוטִי שוטִי   חבורת שייטים שוטים את ספינתנו מנווטת היא נראית כמפליגה אך במקומה היא צפה לעולם לא תגיע לירושלים כי אין ירושלים בלב נווטיה אין בנפשם מקדש לַחמלה   ארץ ללבבות טהורים הפכה למגרשי נדל"ן של רודפי בצע וליסטים משיחיים לא עגל זהב – חזיר זהב מושל בארץ לא הלל הזקן ולא ר' עקיבא לא את ששנוא עליך ...

    נדדתי   נדדתי בודד נדדתי פנימה ונדדתי החוצה נדדתי אל תחנות מומצאות הזויות   צלחתי מדבריות כדי לחנות בנאות מדבר ליהנות מירוק עיקש מפכפוך מפלים קטנים   גליתי אל עבר התגלות שטבעה היה עמום אך נכסף ונגלתה אך נמנעותה   וגודל אהבתו של הנווד לנדודיו הבודדים הכפויים, השנואים אף הוא נגלה   לבסוף, באור חרישי מוזר נגלה קיר ...

           *       הציפור צולל ותופס דג הדג מפרפר במקורו אולי רוקד רוק מוות בתכלת השמיים רגע לפני מערכת העיכול של ציפור די קטנה ובעצם לגמרי עדינה ואלוהים יאכל את שניהם.  

  גומֶא     שכחתי מי הייתי ואיני יודע מה אהיה ועד מתי אבל בדמיוני נובט צמח חוטר מרדכי כאומר מרדכי חי גומא עולה כפורח  

  מים*       לא בצלמו התאהב נרקיס כי אם במים ביכולתם האלוהית, המסתורית לשקף את צלמו ואת ענפי האילנות הגוהרים ואת השמיים המשתנים לעד ואת  עדרי העננים החולפים המים העניקו לנשקפים כפילים הדורים             שזהרו כמשוחים בשמן ורגעים קדושים של נצח עד שהגיעו הדמדומים והחושך   כה ריתקוהו כשפי  המים עד שהעדיף את  ההשתקפויות על  המשתקפים מידי יום ...

      השם המפורש          שמו הוא שם מפורש אלימותו של הפרשן אילמותו של הדובר כלפי אינסוף האינסוף כלפי אינסוף ההעדר מחיצה עריצה אל תישא את שמו לשווא כי אין שם לחסר השם   השקנאי הממריא בכי תינוק שהגיח איוושת הרוח בעשב אורות הירח במים שצף המפלים האדירים הגלקסיות המסתחררות    חרחורי הגוועים במיטותיהם – אלה אותיות שמו   ...