קרא משורר, פסיכותרפיסט, אמן פלסטי

    משורר*     הוא העדיף משורר הוא העדיף משורר על עיתונאי, רופא, פוליטיקאי וכו' סדרים מילוליים נתונים ראש, מקובעים, יצירי אחרים, אימו עליו כחלונות של כלא – לכן ביקש לבחור, לברור, ביקש אחר סדרי מילים שיהלמו את טִבעוֹ, כאילו קָדַם טבעו לסדרי המילים, או כאילו ייווצר טבעו מסִדְרי מילים נאותים יותר כאילו טבעו היה בעתידו ולא תוצר תבניות ...

אלמוות אֵינְכֶם יוֹדְעִים זֹאת עֲדַיִן אֲבָל אֲנִי בֶּן-אַלְמָוֶת; אַתֶּם יְכוֹלִים לִבְדֹּק אֶת תַּצְהִירִי – קִלְעוּ בִּי כַּדּוּר, הַרְעִילוּ אֶת לַחְמִי, אוֹ נָסוּ לְדָרְסֵנִי בִּמְכוֹנִיתְכֶם שֶׁהַצִּפֳּרִים הֵטִילוּ לַשְׁלֶשֶׁת עַל חַלּוֹנָהּ הַקִּדְמִי.   אֵינְכֶם יוֹדְעִים זֹאת עֲדַיִן אֲבָל אֲנִי בֶּן-אַלְמָוֶת. חֶלְקְכֶם עָשׂוּי לִרְאוֹת בְּאוֹבְּסֶסְיָה זֹאת אֶת תְּחִלָּתוֹ שֶׁל תַּהֲלִיךְ שֶׁיּוֹבִיל לְאִשְׁפּוּזִי בְּמוֹסָד מְפֻקְפָּק בְּאֶחָד מִפַּרְוְרֵי הַשָּׂדֶה, אֲבָל אַל לָכֶם לַחְשֹׁשׁ מִיִּחוּדִי הוּא ...

                                                            לדוד ויינפלד מזמור לדוד     שנת הצהריים שנת היופי היא מוות קטן בַּאמצע של המולת היום המלְאָה אבל היום איני נרדם החיים נראים לי ראויים כמעט  יפים  ולמרות בעֵרת אוגוסט זכרתי מַשַבים מיטיבים בַגִבעה שאורנים סוככים עליה זכרתי  אפילו את נֶס הוֶרד והירֵח בלי מחשבות על מדע או קיטש ספר שהגיע  חולל זאת ולא רק בגלל ההקדשה שכתב ...