קרא משורר, פסיכותרפיסט, אמן פלסטי

. נַגָּנִים  בַּלַּיְלָה  לְיַד  הַיָּם   בְּלֵיל אָבִיב רֵיחָנִי וּמְעֻרְעָר נַגָּנִים מִתְאַמְּנִים לְיַד הַיָּם נַגָּנִים הוֹגְנִים מִתְאַמְּנִים לְדַיֵּק נַגָּנִים הוֹגְנִים מְנַגְּנִים דִּיוּק מְנַגְּנִים יָם, מְנַגְּנִים לַיְלָה, מְנַגְּנִים נַגָּנִים, מְנַגְּנִים אֶת הַשִּׁיר הַפּוֹגֵם בִּמְנוּחַת הַשְּׁכֵנִים, נַגָּנִים מִתְאַמְּנִים בַּחֹשֶׁךְ נַגָּנִים מְתַרְגְּלִים חֲשֵׁכָה עַל שְׂפַת הַחֹשֶׁךְ הֶעָמֹק מֵהַחֹשֶׁךְ עַל שְׂפַת הַחֹשֶׁךְ הַמֵּימִי הָרוֹחֵשׁ מְנַגְּנִים אֶת גּוּפָהּ הַנוֹגֵהַּ אֶת גּוּפָהּ הַמִּתְדַּמֶּה וְהַמִּתְגַּעְגֵּעַ אֶת הַגַּעְגּוּעַ ...

ביום ה" האחרון נחגג בבית ביאליק תרגומה של מאיה בז"רו לארבעה הקוורטטים של אליוט. אני מביא כאן תקציר של מאמרי על צד מסוים בקוורטטים, שעשיתי בו שימוש בדבריי באירוע.           ת. ס.  אליוט  הארי וקרישנה*    על זיקתם של "ארבעה הקוורטטים" לבהגאווד גיטה                                                                               ת. ס.אליוט, המשורר האנגלי הנודע, חקר את הזרמים הרוחניים של המזרח הרחוק במסגרת ...

  קעקוע     באוטובוס יושב מולי חתיך שאות יפנית מקועקעת על צווארו   אולי תתקעקע גם אתה אומר מוחי דרקון או שחף או  חד קרן יקנו לך מראה צעיר וסקסי למרות שכבר די מאוחר   ואולי כבר יש בך קעקוע ממשיך מוחי קעקוע סודי רואה ואינו נראה שהיה מקובל בשעתו במשפחתך שורת ספרות כחולות   מִספר בתור להשמדה   שהרי ...

נפתחה תערוכה וירטואלית על נושא הספסל באתר מרמלדה. גם אני מציג שם.  כולכם מוזמנים www.marmelada.co.il

  זהו הדיוקן של יאן ראוכוורגר שצולם בערב בו צייר דיוקן שלי  

מי אתה בכלל     כְּשֶׁעָצַרְתִּי בְּרַמְזוֹר צָעֲקָה אֵלַי הוֹלֶכֶת רֶגֶל "מִי אַתָּה בִּכְלָל"   לֹא סָגַרְתִּי אֶת הַחַלּוֹן אַךְ לְפִי תְּגוּבַת פָּנַי פָּנְתָה וְהָלְכָה בְּלִי וִכּוּחַ אוֹ חֲרָפוֹת כִּי כְּבָר הָיִיתִי וּכְבָר אֵינֶנִּי וְעוֹד אֶהֱיֶה וְלֹא אֶהֱיֶה וְעַל "מִי אַתָּה בִּכְלָל" אֵינִי יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב אַךְ אֲנִי קָרוֹב לָדַעַת מִי אֲנִי בִּפְרָט וְשָׁעָה אַחַת לִפְנֵי מוֹתִי כְּבָר אֶתְבָּרֵר לְגַמְרֵי אִם ...

 זהו שירו של ר. מ. רילקה מתוך "שירי אורפאוס"                              *         זוֹהִי הַחַיָּה  שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיְתָה. הם לֹּא יָדְעוּ זֹאת, אך אָהֲבוּ אוֹתָהּ מְאוֹד – אֶת  צְעָדֶיהָ, אֶת עֲמִידָתָה, אֶת צַוָּארָהּ כְּשֶׁמַּבָּטָהּ הִתְבּוֹנֵן שֶׁקֶט וּמוּאָר.   הָיֹה לֹא הָיְתָה. אַךְ מֵאַהֲבָתָם נִתְהַוָּה יְצוּר טָהוֹר. וְתָמִיד הִקְצוּ לוֹ חָלָל. וּבְחָלָל הַזֶה, זוֹהֵר וְחָשׂוּף, נָשָׂא בִּקְלִילוּת אֶת ...

צוּרָה*   כָּל מְבֻקָּשׁוֹ הָיָה צוּרָה לְעִתִּים נִרְאֲתָה לוֹ בִּנְעָרִים לְעִתִּים נִגְלְתָה בְּצִיּוּרִים בִּשְׁבָרִים עַתִּיקִים אוֹ בְּשִׁירִים וּלְעִתִּים אֲפִלּוּ בִּצְפַרְדֵּעִים אוֹ צִפּוֹרִים כְּלוֹמַר צוּרָה חַיָּה וּפוֹעֶמֶת גַּם אִם הָיְתָה מִטִּבְעָהּ הַצָּרָה מְצַמְצֶמֶת כְּלוֹמַר כָּזֹאת הַנִּשְׁקֶפֶת אֶל הַנִּצְחִי כְּפַנְתֵּר רוֹשֵׁף-שָׁחֹר אוֹ כַּד לְאֵפֶר אוֹ כִּקְפִיצָתוֹ שֶׁל לוּלְיָן בִּגְבָהֵי הָאֲוִיר   הוּא בִּקֵּשׁ אַחַר צוּרָתוֹ כְּבוֹרֵחַ מֵחֹסֶר צוּרָה הוּא בִּקֵּשׁ אַחַר צוּרָתוֹ ...